הרמטכ"ל וחבר קבינט המלחמה לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, הציג היום את עמדתו בנוגע לסוגיית חוק הגיוס והנשיאה בנטל, במסגרת דברים שנשא בכנס הנהגות הקיבוצים. איזנקוט הבהיר כי יש לפתור את הסוגיה מהיסוד וכי הוא נחוש לקדם מתווה שירות שוויוני.
"אנחנו צריכים לבוא עם תוכנית ריאלית", הדגיש איזנקוט והציג נתונים מורכבים בנוגע למצב הנוכחי: "אי אפשר לקבל את המציאות היום בבוקר שיש 37,000 עריקים ו-45,000 משתמטים. לא עשו את התהליך בזמן מלחמה כוללת, קשה ומתמשכת".
בדבריו תקף איזנקוט גורמים במערכת הפוליטית והגדיר את הצהרותיהם האחרונות כפופוליסטיות: "גם בשעות האחרונות יש אמירות פופוליסטיות ולא רציניות, של בעלי תפקידים שהיו בתפקידים הבכירים ביותר במדינה ולא קידמו במילימטר את גיוס החרדים, ואפילו בכמה מקומות אפשר למצוא שהם אומרים ש'לא צריך לגייס את החרדים, נסתדר בלעדיהם'".
איזנקוט ציין כי עמדתו בנושא עקבית ומלווה אותו עוד משנת 1999, עת שימש כמזכירו הצבאי של אהוד ברק בזמן שהונח "חוק טל". הוא פירט את ארבעת עקרונות היסוד של תפיסתו: שירות לכל (צבאי לחרדים ולאומי לערבים); ביטול ההיתר לרבנים להעניק את מה שהם קוראים "דיחוי", כתיקון למה שהגדיר "התאונה ההיסטורית מ-77' של בגין-שפירא"; מערכת של תגמול והוקרה למשרתים לצד סנקציות למשתמטים; ומכסה של שלושה אחוזים בלבד ממחזור שנתי שיקבלו אפשרות ללמוד לימודי תורה, במעמד דומה לזה של נגנים וספורטאים מצטיינים.
כדי לבסס את עמדתו, הזכיר איזנקוט את ההיסטוריה של הקמת המדינה: "כבן-גוריוניסט אני מזכיר שבן-גוריון, במהלך מלחמת העצמאות, מאפשר ל-400 תלמידי ישיבה ללמוד ולא להתגייס – כשהיישוב היהודי כולו, כולל ילדים, זקנים וטף, מונה 600,000 אנשים".
