בימים האחרונים, אזרחים שהגיעו לזירות נפילה של רסיסי טילים ברחבי הארץ דיווחו בבהלה על תופעה מטרידה: ענן או נוזל בצבע צהוב-כתום שעולה מתוך שברי המתכת. המראה החריג, בשילוב ריחות חריפים, הצית מיד שמועות ברשתות החברתיות על כך שהאיראנים החלו לשלב "נשק כימי" במטחים לעבר ישראל.
אז אפשר לנשום לרווחה: לא מדובר בנשק כימי או בראשי קרב בלתי קונבנציונליים. עם זאת, בפיקוד העורף ובכוחות הביטחון ממהרים להבהיר כי מדובר בחומר כימי מסוכן, רעיל ופגיע במיוחד, הדורש משנה זהירות ומרחק.
אז מהו בעצם החומר הצהוב-כתום בטילים האיראניים?
כדי לגמוא את המרחק האדיר מאיראן לישראל, חלק מהטילים הבליסטיים מונעים באמצעות דלק נוזלי המורכב מדלק ומחמצן. כאשר הטיל מיורט או מתרסק, נותרות לעיתים שאריות של אותם חומרים על הרסיסים. המחמצנים הנפוצים, שיוצרים את האפקט הוויזואלי המלחיץ, הם חומצה חנקנית (Nitric Acid) – חומר שיוצר ענן צהוב או חום ברגע שהוא בא במגע עם האוויר הפתוח וחנקן תת-חמצני (Nitrogen Tetroxide) – גז בצבע כתום-אדמדם.
למה זה מסוכן? למרות שלא מדובר בנשק להשמדה המונית, החומרים הללו בהחלט מוגדרים כחומ"ס (חומרים מסוכנים) ועלולים לגרום לפגיעות קשות למי שמתקרב לזירה ללא ציוד מגן. בין היתר שאיפת הגזים הללו רעילה ועלולה לגרום לפגיעה חמורה במערכת הנשימה ובריאות, ומאחר ומדובר בחומרים מאכלים כל מגע שלהם עם העור או העיניים עלול לגרום לכוויות כימיות קשות.
בנוסף, תמיד צריך לזכור שמדובר בחומרים דליקים ביותר ולכן שאריות הדלק והמחמצן עלולות להתלקח או אפילו להתפוצץ ללא אזהרה מוקדמת.
מה עושים? הכלל הפשוט ביותר הוא שישמור עליכם: להתרחק. רסיסי טילים אולי נראים לפעמים כמו "סתם" חתיכות פח מעוכות, אבל הם עלולים להיות ספוגים ברעל.
-
אל תתקרבו ואל תצלמו: התרחקו מיד לפחות 100 עד 200 מטרים מהזירה. אל תנסו להתקרב כדי להשיג "תמונה טובה" לסטורי, ובשום פנים ואופן אל תאספו חלקים הביתה כמזכרת.
-
דווחו מיד: חייגו למשטרה (100) או לכוחות הביטחון.
-
השאירו את העבודה למקצוענים: המתינו במרחק בטוח עד להגעת חבלנים וצוותי טיפול בחומרים מסוכנים. רק הם מוסמכים ובטוחים לטפל בשאריות הללו.
