איך עושים התנתקות בתאטרון

ההצגה "היו לא תהיה" שביימה צביה מרגליות ועוסקת בתוכנית ההתנתקות, תעלה בשבוע הבא בכנס קטיף שיתקיים ביום שלישי. אנו מביאים לכם הצצה מהחזרות לקראת ההצגה

לקראת כנס קטיף לאחריות לאומית שיתקיים ביום שלישי הקרוב לציון 16 שנים לעקירה מהגוש, פנו אנשי מרכז מורשת קטיף בניצן לצביה מרגליות מחזאית משוררת שחקנית ואמנית 'ספוקן וורד' שזכתה גם בפרס שרת התרבות למשוררים צעירים כדי שזו תעלה במהלך הכנס בפעם הראשונה באמצעות תאטרון דוקומנטרי את סיפור ההתנתקות.

באחד מרגעי השיא של ההצגה יצרה מרגליות דיאלוג בין שני טקסטים שונים, האחד מתוך מסמך ההכנה המנטלית של חיילי צה"ל לקראת ביצוע ההתנתקות והשני מתוך הדברים שנשא רפי סרי מנהל המדרשה ותושב נווה דקלים שהכין את חבריו לפרקטיקה של המאבק בפינוי ללא גלישה לאלימות. הקטע כאמור מורכב כך שבכל פעם מצטט שחקן אחר שורה מתוך הדברים הכתובים וכך נוצר דיאלוג שמאפשר מבט על על מה שהתרחב בקיץ 2005. את הקטע יציגו ישראל פניאל כמפנה (בחולצה השחורה) ואילו דורון פוקסמן יציג את המפונה, השניים כאמור מצטטים מתוך הטקסטים המקוריים.

בסרטון המצורף מתוך החזרות ניתן לפגוש את הדיאלוג שנוצר. מפנה "תרחיש שבו חייל מפקד או שוטר צריך לפנות פקוד או חבר לצוות מהעבר הקרוב שלו, אינו מן הנמנע". מפונה "בית אחר יאמר אני לא פותח את הדלת, אם אתם רוצים, אתם תעשו את הפעולה הברוטלית, אתם תחדרו לתוך ביתי, אני לא משתף פעולה אתכם". מפנה "עקב עומס נפשי ואי בהירות בשטח עלולים להתפתח מצבים בלתי רצויים". מפונה "אבא אחר יאמר, זהו! רוצים? זהו! זה אני, קחו אותי". מפנה "עקב עומס נפשי ואי בהירות בשטח עלולים להתפתח מצבים בלתי רצויים ע"י שוטרים או חיילים שעלולים להגיע לאלימות". מפונה "שמענו מאנשי ימית שהמאבק נצרב בתודעה המשפחתית וזה חשוב".

מרגליות מצידה מתייחסת גם לעובדה שההתנתקות אינה נוכחת בתרבות הישראלית כפצע ופונה בעיקר למי שהיו שם "אני חושבת שההתנתקות לא נוכחת מספיק גם כי אנשים שהיו שם לא יוצרים מספיק ולא מדברים, אני לא יודעת למה, לא יודעת איפה הם. אין עיבוד אומנותי, 16 שנה חלפו והם חייבים להבין שהגיע העת  ליצור".

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן