בחירת עמותה לתרומה – כיצד נוכל לדעת שהכספים שתרמנו אכן הגיעו ליעדם?

כמו בכל שנה, חג פסח הקרב ובא מביא המוני ישראלים לפתוח את הלב ואת הכיס ולתרום לאוכלוסיות חלשות ולנזקקים לסיוע. איך תדעו שהכספים שתרמתם אכן הגיעו ליעדם ושהעמותה אליה תרמתם היא רשומה כדין?

צילום: PIXABAY

מאת: שלומי צדקי, מנכ"ל עמותת עיגול לטובה

כמו בכל שנה, חג פסח הקרב ובא מביא המוני ישראלים לפתוח את הלב ואת הכיס ולתרום לאוכלוסיות חלשות ולנזקקים. ואכן נתוני הפילנתרופיה בחברה הישראלית מראים שמעל ל 70% מהישראלים נוהגים לתרום, כאשר סך התרומות של משקי הבית בישראל עולה על 6 מיליארד שקלים בשנה. מרבית התרומות נעשות באמצעות אלפי העמותות הפועלות למען מגוון רחב של מטרות חברתיות.  כאשר אנו באים לתרום, חשוב לנו לדעת שאכן התרומה מגיעה ליעד הראוי ונעשה בה שימוש ראוי, וישראלים רבים מתלבטים רבות לגבי בחירת העמותות לתרומה. לצערנו, אחת לתקופה אנו שומעים על עמותה שפעלה בצורה לא ראויה, ולמרות שמקרים אלו חריגים מאוד בנוף של המגזר החברתי בישראל, הם יכולים ליצור חשש ורתיעה אצל חלק מהאנשים לתרום.  זה אכן מצער שמספר קטן ושולי של ארגונים אשר פועלים בצורה לא נאותה מטילים דופי באלפי עמותות שעושות עבודת קודש יום-יומית למען החברה בישראל. אולם, כדי להימנע ממקרים כאלו, חשוב שנאמץ מספר כללים שיעזרו לנו כאשר אנו באים לתרום.

אז איך בוחרים את העמותה הנכונה ומוודאים שהיא מתנהלת באופן תקין והתרומה עוברת למי שצריך באמת?

  1. נוודא שהעמותה רשומה כדין ובעלת אישור "ניהול תקין" – אישור זה מבטיח שהיא עומדת בסטנדרטים הבסיסיים המתבקשים על ידי רשם העמותות. מומלץ גם לוודא שהעמותה מחזיקה סעיף 46א' לפקודת מס ההכנסה. מלבד העובדה שסעיף זה מאפשר לתורמים להזדכות על סך התרומה, הוא מהווה עוד שלב של בקרה שנעשה על ידי רשות המיסים על פעילות העמותה.
  2. נבדוק מי הם חברי הוועד המנהל והאסיפה הכללית של העמותה
  3. נבדוק מי הם התורמים המרכזיים של העמותה  – אם נראה שברשימת התורמים נמצאים גופים מוכרים וקרנות גדולות נוכל להניח שהעמותה עברה בדיקה נוספת שבחנה את אופן הפעילות ואת התנהלותה התקינה של העמותה.
  4. נבדוק אם העמותה מקבלת כספים מהמדינה – חלק מהעמותות מקבלות כספים מהמדינה (כתמיכה או עבור מכירת שירותים). העבודה עם המשרדים הממשלתיים מבטיחה כי העמותה עברה בקרה של המשרד הממשלתי הרלוונטי ושל החשב הכללי.
  5. נתונים פיננסיים – למי שיש ידע פיננסי בסיסי, יוכל לעיין בדוחות השנתיים של העמותה וללמוד על ההתנהלות הכספית שלה וכן למצוא מידע רב נוסף על פעילותה (כולל נתונים על מקבלי השכר בעמותה).
  6. היכרות עם פעילות העמותה – מומלץ ללמוד על פעילות העמותה בערוצים הדיגיטליים השונים שלה (אתר האינטרנט, ערוצי המדיה החברתית וכו') ולבחון באיזה פעילויות ופרויקטים היא משקיעה את כספי התרומות.
  7. תו מידות לאפקטיביות – "תו מידות לאפקטיביות" ניתן על ידי ארגון מידות והוא מעיד שהעמותה עברה תהליך בדיקה משמעותי הכוללת מספר רב של פרמטרים כולל בדיקה של ההתנהלות פיננסית, מעקב אחר ביצוע, מדידת תפוקות ועוד. עם זאת, הבדיקה כרוכה בתשלום, ורק עמותות מעטות בוחרות לבצע אותה מיוזמתן.

חלק רב מהמידע שנזכר ברשימה לעיל אפשר למצוא בקלות באתר גיידסטאר, שהוקם ע"י משרד המשפטים ומרכז מידע רב על העמותות בישראל. זהו כלי עזר שמאפשר ללמוד בצורה טובה ומעמיקה יותר על יעד התרומה.

- פרסומת -

מגוון העמותות הרחב בישראל מאפשר לכל אחד למצוא יעד חברתי הקרוב לליבו ולתמוך בו. המגזר החברתי תלוי בפילנתרופיה, והתרומות של אנשים פרטיים מהוות חלק מרכזי ביכולות של העמותות להמשיך ולפעול על מנת לקדם עשייה חברתית עבור האוכלוסיות הנזקקות.

אני קורא לכולם להצטרף למעגל הנתינה ולסייע בהפיכתה של ישראל לחברה טובה יותר.

אני מאחל חג פסח שמח ושתמיד נהיה בצד הנותן!

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן