גן לאומי מגדל צדק ראש העין ייפתח לראשונה למבקרים לאחר ביצוע עבודות שיקום נרחבות

הגן הלאומי החדש, בניהולה של רשות הטבע והגנים, שנפתח עתה לאחר השלמת השלב הראשון של עבודות השיקום על ידי הקרן לשיקום מחצבות, מהווה ריאה ירוקה ופנינת טבע במרכז הארץ הכוללת שבילי טיול להולכי רגל ורוכבי אופניים, מצודה קדומה מהתקופה הצלבנית עם נוף פתוח מרהיב ובריכות חורף עשירות בערכי טבע

גן לאומי מגדל צדק
גן לאומי מגדל צדק. צילום: תומר עופרי, רשות הטבע והגנים

את עבודות השיקום, הפיתוח והשימור בגן הלאומי חדש, המשתרע על שטח של כ-1,700 דונם בשטחה של העיר ראש העין, הובילו רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין, והקרן לשיקום מחצבות.

יום הבחירות הקרוב (23 במרץ 2021) יהיה גם יום חגיגי לגן הלאומי החדש מגדל צדק ראש העין, שיפתח לראשונה את שעריו למבקרים. זאת לאחר ביצוע  עבודות שיקום, פיתוח ושימור נרחבות שהתפרשו על פני מספר שנים בתקציב של עשרות מיליוני שקלים בהובלת רשות הטבע והגנים הלאומיים, עיריית ראש העין והקרן לשיקום מחצבות. שותפים נוספים לפרויקט היו משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות.

במסגרת העבודות להקמת הגן הלאומי החדש, שבימים אלו הושלם השלב הראשון שלהן,  בוצע שיקום נופי ואקולוגי של המחצבות הנטושות, שפעלו בעבר במקום, ובסביבתן על ידי הקרן לשיקום מחצבות, נבנתה טיילת נוף מרכזית משובצת עצים ופינות ישיבה והוקמה מבואת כניסה לקליטת המבקרים. בנוסף, הוכשרו שבילי טיול באורך כולל של כעשרה ק"מ, ביניהם שבילים להולכי רגל, שבילי אופניים ושבילים מונגשים, ניטעו אלפי עצי בוסתן ושיחים והוסדרו חניות לרווחת המבקרים. כל זאת לצד עבודות שיקום, שחזור ושימור של המצודה הקדומה מהתקופה הצלבנית, המעטרת את ראש הגבעה בלב הגן הלאומי ומשלבת תצפית נוף מרהיבה לכל הסביבה – הן לאזור שמורת הטבע נחל שילה הסמוכה והן לאזור ערי גוש דן. בתוך כך, במסגרת השיקום האקולוגי על בסיס המחצבות שפעלו במקום הוקמו גם 3 בריכות חורף בשטח של כ-80 דונם. בריכות אלו התמלאו לאורך עונות החורף האחרונות במי גשמים והפכו בכך למשכנם של מיני חי וצומח האופייניים לבית הגידול המיימי, שהולך ונעלם מנופי הארץ והעולם כולו.

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "הגן הלאומי מגדל צדק הוא פרי חזון ועשייה רבת משאבים של רשות הטבע והגנים, הקרן לשיקום מחצבות ועיריית ראש העין להנגיש באופן ראוי, מרהיב ומיוחד את ערכי הטבע, הנוף והמורשת הקיימים בו למען הציבור הרחב. זאת לצד חיזוק ושמירת המסדרון האקולוגי למען החי והצומח, שהגן הלאומי ושמורות הטבע הסמוכות לו – נחל שילה והדום שומרון, מהווים חלק משמעותי ממנו. הגן כולל ממצאים ארכיאולוגיים רבים ביניהם המצודה, בתי חווה עתיקים, דרכים קדומות ומתקנים חקלאיים. שילוב כל אלו, עם העבודות שבוצעו לשיקומו ופיתוחו, הופכים את הגן הלאומי מגדל צדק  לפנינת טבע ומורשת מלהיבה ומרתקת בלב הארץ המתאימה לביקור של כל אדם בכל גיל. אני מודה לקרן לשיקום מחצבות, לראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, למשרד הבינוי והשיכון ומשרד ירושלים ומורשת על השותפות לחזון ולדרך".

לדברי מיכאל חרל"פ, מנהל הקרן לשיקום מחצבות: "אנו רואים חשיבות רבה בשיקום המחצבות בגן הלאומי "מגדל צדק"  והחזרת השטחים המשוקמים לטובת הציבור הרחב .  במתחם מגדל צדק, היו בעבר מחצבות רבות.  במקום לסבול מפגעי מחצבות נטושות הפכו אלפי דונמים במיקום אסטרטגי לריאה ירוקה שיהוו מוקד משיכה בקנה מידה ארצי. שיתוף פעולה פורה עם רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין, וגורמים נוספים, הוביל להצלחת השיקום החשוב. השיקום מאפשר ליישם את חזון הקרן לשיקום מחצבות נטושות ברחבי מדינת ישראל, ומשרת את האינטרס הלאומי והציבורי של שמירה על ערכי הטבע והאדם. בימים אלה אנו פועלים במקביל בכל רחבי הארץ לשיקום מחצבות נטושות נוספות שיהפכו לפנינות טבע ויחזירו את השטחים המופרים לטובת הציבור.

לדברי שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין: "לאחר עבודה ממושכת ומאמצים רבים, מגדל צדק ראש העין ייפתח לראשונה למבקרים. מגדל צדק הוא חלק מנוף העיר ומורשתה מאז קום המדינה וישמש כמקום בילוי ופנאי לתושבי העיר ומבקרים. בהיסטוריה הקשה, אנו זוכרים בעצב 8 מתושבי העיר שנהרגו מנפלים של פצצות ומוקשים ונזכור אותם באנדרטה של מעלה השמונה. האתר מגדל צדק מסמל את יופייה הייחודי של העיר ומהווה נכס צאן ברזל באתרים הלאומיים של המדינה. אני מזמין את כולם לבקר וליהנות. אני מודה לשותפים לעשייה: מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מנהלי הרשות: המחוז, המרחב והאתר, קרן המחצבות, משרד הבינוי והשיכון ומשרד ירושלים ומורשת על שיתוף הפעולה הפורה לאורך כל הדרך".

בשורה למטיילים ולטבע

בשטח הגן הלאומי מגדל צדק פעלו עוד לפני קום המדינה למשך עשרות שנים, עשרות מחצבות שסיפקו חומרי בנייה. עם סיום פעולות החציבה באזור הפכו חלק מהמחצבות לאתרי פסולת פיראטיים ולמפגע סביבתי ותברואתי. בתוך כך מבנה המצודה הקדום סבל מוונדליזם ואף היווה סכנה בטיחותית בשל גילו.

בצל זאת, הקרן לשיקום מחצבות, רשות הטבע והגנים עיריית ראש העין פעלו יחדיו לפיתוח הגן הלאומי ושיקומו על מנת להפוך אותו לפנינת טבע, מורשת וטיילות.

מגדל צדק
גן לאומי מגדל צדק. צילום: תומר עופרי, רשות הטבע והגנים

שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בראש העין, אספו את שכבת האדמה העליונה והעבירו אותה למחצבות כדי לכסות בה את פני הקרקע. שכבה זו, העשירה בזרעים ובפקעות, היא המקור לצמחי הבר הרבים במקום (ביניהם חצבים, כלניות, נרקיסים, רקפות ועוד).

הגופים השותפים לשיקום ופיתוח הגן הלאומי החדש מציינים כי פתיחתו של הגן הלאומי מגדל צדק למבקרים מתבצעת עם השלמת השלב הראשון של העבודות, כאשר בהמשך מתוכננים עוד שבילי טיול ומצפורים, שישתלבו למוזיאון פתוח המספר את סיפור החציבה במקום עם שלטי מידע והמסרה וגם הצבת קרוניות חציבה שהיו פעילות במקום עד שנות ה-30 ושוקמו. בנוסף צפוי להיבנות בהמשך באחת המחצבות הנטושות שבשטח הגן הלאומי גם תיאטרון פתוח עם אלפי מושבים. זאת לצד תכנית להקמת פארק אתגרי באתר. בנוסף יפעל על פי התכנית גם בית קפה באחד מחדרי המצודה לרווחת המבקרים במקום.

הכניסה לגן הלאומי הינה בתשלום של 28 ₪ למבוגר ו-14 ₪ לילד. חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. הסדרי הכניסה של תושבי ראש העין במהלך כל ימות השבוע, שעות הכניסה והסדרי התשלום יפורסמו בנפרד לתושבי העיר ע"י העירייה.

שעות פעילות הגן הלאומי מגדל צדק ראש העין (לפי שעון חורף):

ימי א'-ה' ושבת – 9:00-16:00

ימי שישי וערבי חג – 9:00-15:00

החל מה-28/3/2021 לאחר החלת שעון הקיץ שעת הסגירה תהיה ב- 16:00/17:00 בהתאמה

בהתאם להנחיות התו הסגול/ירוק – יש להירשם מראש לביקור בגן הלאומי באמצעות מערכת הרישום באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

בתקופת ההרצה של הגן הלאומי תתאפשר כניסה לגן הלאומי ללא עלות בין השעות 6:00-9:00 בבוקר.

עוד על הגן הלאומי מגדל צדק:

היסטוריה:

מיקומו של גן לאומי מגדל צדק הפך אותו לאתר בעל היסטוריה עשירה, מגוונת ורבת שנים. בין מגדל צדק ובין תל אפק הסמוך עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית המכונה גם "דרך הים". באזור הגן הלאומי נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות קדומות שהיו כאן החל מהמאה ה-8 לפסה"נ. בימי בית שני שכן כאן יישוב יהודי ושמו "מגדל אפק". ככל הנראה החריבו הרומאים את היישוב בימי המרד הגדול.

בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר ושמו "מירבל", שפירושו "פלא היופי". במאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.

בתקופת בית המקדש השני , התגלו בשטח הגן הלאומי מערות קבורה יהודיות.

הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג'דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות'מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שייח'ים מקומיים. השייח' צאדק אל ג'מאעיני מכפר מג'דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה. הכפר המשיך להתפתח בגין יתרונותיו הגיאוגרפיים: הקרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות התעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, הקירבה למסילת הברזל והבעלות על האדמות הפוריות שבהן ניטעו פרדסים. עם התפתחות ההתיישבות היהודית במישור החוף בראשית המאה ה-20, התרבו המחצבות באזור. תעשיית האבן פרחה, ובתקופת השיא פעלו בסביבה כ-35 כבשני סיד ומחצבות אבן.

מגדל אפק
מגדל אפק. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת "כפר חוצבים" שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים.

בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה ("הזקן"), לימים מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את הפו"ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה". פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.

בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.

בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע "בתק".

בשנות ה-70 נזנחו המחצבות במקום והפכו לאתרי פסולת. בשנת 1994 הוכרזה המצודה "גן לאומי". בשנת 2005 הורחב מתחם הגן, ומאז ועד היום נערכות בו עבודות שיקום נרחבות.

החי:

בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי , וצבי ישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מילוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.

הצומח:

חברת הצומח בגן משתייכת בעיקר לצומח הים תיכוני וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם משמעותי בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים.

בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי. עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.

אודות הקרן לשיקום מחצבות

הקרן הוקמה על מנת לצמצם את הנזק הסביבתי מפעילות המחצבות ולהבטיח שיקום אתרי כרייה וחציבה נטושים. הקרן משרתת את האינטרס הלאומי והציבורי לשמירה על ערכי הטבע והאדם. לפעילות הקרן חשיבות עצומה  בהחזרת שטחים אבודים לרווחת הציבור על ידי שיקומם והנגשתם לרווחת הכלל. הקרן קבעה קריטריונים לעדיפות בשיקום וביניהם בטיחות, קירבה לאוכלוסייה, אתרי טבע ונוף, רמת הפגיעה בסביבה וייעוד השטח. הקרן פועלת להכנת תכנית שיקום ולהכשרת תשתית האתר לייעודו החדש, מבצעת ומפקחת על פעולות השיקום. הקרן פועלת בימים אלו לשיקום מספר רב של מחצבות ברחבי הארץ, והיא מזמינה רשויות נוספות אשר בתחומן נמצאות מחצבות נטושות לפעול עם הקרן לשיקומן לטובת רווחת הכלל.

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן