הלכות שמיטה בבית המשותף

שנת השמיטה מתקרבת ובאה עלינו לטובה, וכידוע מצות שמיטת קרקעות נוהגת גם בזמן הזה וצריך להשבית את כל עבודות הקרקע. וחכמים התירו מקצת עבודות בקרקע כדי שלא יפסדו העצים. להלן נביא כמה דינים לשנת השמיטה הנוהגים בבנין המשותף באדיבות הרב עמנואל איפרגן מהאגודה לתרבות הדיור.

  • מצות שמיטת קרקעות נוהגת בין בקרקע פרטית ובין בקרקע של שותפין , ובעלי הקרקע מצווין להשבית את הקרקע ולא לעבוד בה. יש מלאכות שאסורות מהתורה (אפילו ששביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן) כגון נטיעה וזריעה זמירה וקצירה, ואפילו אם עושה כן להציל את העץ וכן הברכה והרכבה. אבל חכמים התירו מקצת מלאכות על מנת להעמיד את העצים שלא יבלו או ימותו. (ראה רמב"ם ריש הלכות שמיטה)
  • עציצים או שתילים בגינה של נוי מותר לגזום או להשקות אותם על מנת שלא יבלו, ובדרך כלל אין הנקיון וגיזום צריך להם, ויכול להמתין עד אחר שנת השמיטה. ויש מתירים לעשות גיזום הנועד ליופי כמו גדר חי שקוצרים אותו יפה, אבל לא על מנת שיצמיח. (וראוי להערך קודם ראש השנה בהכנות לשנת השמיטה, כדי למנוע עשית מלאכות.)
  • חצר או גינה בבנין בתים משותפים הגדלים בהם עצי נוי או פרי, כל מקום שיש נזק לעצים שיפסדו ולא יוכלו לצמוח שוב יכול לעשות בהם מלאכות דרבנן, והוא הדין היכן שיש ספק אם יהיה נזק או אם יפסדו העצים. (עיין חזו"א שביעית סימן טז ס"ק יד)
  • היכן שעבודת הגינון בחצר הבנין בבתים משותפים מצריך עבודה וטיפול רב בעצים והשתילים, ראוי להתייעץ בענין הטיפול בעצים בשנת השמיטה על ידי אגרונום או מי שמבין בגידול עצים ופרחים ונאמן לענין זה. (כמבואר לגבי חילול שבת לפיקוח נפש עיין במשנה ברורה סימן שכח ס"ק ה, וכן בענין אכילה ביום הכיפורים בשו"ע סימן תריח סעיף א ובביאור הלכה שם.)
  • עציץ שאינו נקוב הצומח באדנית קשיחה ואטומה, אם הינה עומדת בקרקע הבית או בלובי הבנין, ודפנותיו עשויים מחומר אטום שאינו יכול שיצאו ממנו שורשיו לקרקע, יש מקילים לעשות בעציץ זה כל המלאכות בשנת השמיטה. ומן הראוי לקיים בשנת השמיטה גם בעציצים אלו דיני שמיטה.
  • בנין משותף שרוב הדיירים אינם שומרים על שביתת הקרקע בשנה השביעית, דייר השומר מצוות השותף בבנין זה ובקרקע המשותפת, צריך לכתחילה להפקיר בפני שלושה אנשים את חלקו בקרקע. ויאמר שאינו מעונין בשיתוף בקרקע זו בשנת השמיטה וכל דבר שנעשה בקרקע נעשה שלא ברצונו, ואף אשה השותפה בקרקע צריכה לעשות כן. (עיין שו"ע או"ח סימן רמו סעיף ג לגבי בהמת ישראל שאצל הגוי בשבת יכול הישראל להפקירה כדי להנצל מאיסור תורה. והרמ"א כתב שמפקירה לפני שלושה בני אדם כדין שאר הפקר, ואין חשש שאדם אחר יזכה בה, דודאי אין כוונתו להפקיר אלא כדי להוריד מעליו איסור שבת. והוא הדין בשנת השמיטה אפילו שמפקיר חלקו בקרקע אף אחד לא יקח לו את הקרקע, מכיון שמפקיר רק כדי להמנע מהאיסור עבודה בקרקע בשמיטה. וראה עוד במנחת שלמה סימן נא אות ג, ובספר דיני שביעית השלם פרק יא סעיף כה-כז. ובספר מעדני ארץ סימן יג אות טו כתב שאם המלאכות הנעשים רק מלאכות דרבנן אין צריך להפקיר)
  • התשלום לועד הבית מתחלק בין היתר לכל צורכי הבנין, כגון נקיון ושימוש חשמל ומים ובין היתר להוצאות הגינון. מכיון שהתשלום לגינון הוא מועט ונבלע בשאר תשלום הוצאות הבנין, יכול הדייר לציין בזמן התשלום לועד הבית, כי תשלום דמי ועד הבית שלו (מבלי להפחית את כספי תשלום ועד הבית) מיועד לשאר צרכי הבנין כמו נקיון ושאר אחזקות הבנין, כדי שלא יהיה מסייע לעבירה על ידי תשלום זה בעבודה בגינה בשנת השמיטה.

 

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן