הנקודה היהודית של דני דויטש

דויטש. ואהבת לרעך כמוך (צילום: באדיבות דני דויטש)

החזאי דני דויטש מתחבר לרמב"ם, פונה לעזרה לקב"ה כאינסטינקט ראשוני, כואב את האנטישמיות בעולם ומעריך את הציבור החרדי.

חיים שובל 14/04/2010

דני דויטש נולד בשכונת רמות בירושלים ומתגורר כיום בתל- אביב. דויטש החל את דרכו המקצועית כחזאי של הערוץ הראשון, הגיש יחד עם גילי שם טוב את אולפן אולימפיאדת אתונה, צילם פרסומת בהודו וכיום הוא משמש כחזאי בערוץ 2 ככתב לענייני מזג אוויר, איכות סביבה ופנאי וכבעל טור קבוע על מדע ופילוסופיה בעיתון גלובס לגברים.

ספר קצת על הילדות ועל המשפחה?

נולדתי בשכונת רמות בירושלים, הייתי ילד מאוד סקרן שמסרב לקבל מרות אבל עם זאת נותן כבוד וצייתן. ילד שמאוד רגיש לסביבה ואוהב לעזור. גדלתי במשפחה שבריאות וספורט היו מאוד משמעותיים בחייה כאשר בחורף התעסקנו בסקי ובקיץ בגלישת גלים. תמיד התחברתי לטבע ולמזג האוויר, שירתתי כקצין מטאורולוגיה ביחידת החיזוי של חיל האוויר. ולאחר השירות התחלתי את דרכי הטלוויזיונית כחזאי כאשר חברים שהיו מקושרים לאנשי מפתח בערוץ הראשון סיפרו לי שמחפשים חזאים. ב-2002, התחלתי לעבוד בערוץ 1, שם הגשתי את פינת התחזית בתוכנית בוקר טוב ישראל ובהמשך הגשתי את תחזית מזג האוויר ב"מבט". ב-2004, הגשתי יחד עם גילי שם טוב את אולפן אולימפיאדת אתונה ובה סיכום תחרויות היום. באפריל 2005, עזבתי את הערוץ הראשון, נסעתי לתקופה קצרה להודו והשתתפתי בצילומי הפרסומת לסלקום – "מי אוהב אותך יותר ממני" ובקיץ 2005 הצטרפתי לחברת החדשות של ערוץ 2 ומאז אז אני משמש כחזאי החברה וככתב לענייני מזג אוויר, איכות סביבה ופנאי. ב-2006, יצרתי יחד עם חיים ריבלין סדרת כתבות "האיום האמיתי" שעוסק בהתחממות הגלובלית, השלכותיה ודרכי התמודדות עם האיום.

יש לך סיפור על חוויה רוחנית/ השגחה פרטית?

- פרסומת -

כשהייתי בכיתה ד' גלשתי בגלשן רוח באילת. הגעתי למצב של מצוקה בים והדבר הראשון שעשיתי היה להרים את הראש למעלה לאלוקים. זה היה אינסטינקט שאין לו הסבר. אני חושב שתפילה, בקשה או קריאה לעזרה מהווה פתיחת דף חדש אבל אסור לתלות את זה כתנאי שאם אעשה כך יקרה כך ואם לא יקרה אחרת.

יש לך איזה תובנה יהודית?

הסקרנות הטבעית שלי גרמה לי לפתיחות מאוד גדולה. אני מאמין שאין מקריות בעולם אלא יש הכוונה מצד משהו, לא סתם אני מתעסק בחזאות ולכן עולם הדת והרוח מאוד מובנים לי. יהדות היא מופע חד פעמי בעולם כמו הנצרות והאיסלאם. אברהם ומשה היו מחוברים לערכים מאוד גבוהים וכן ישו ומוחמד היו מחוברים לערכים מאוד גבוהים. היה בהם משהו נקי ואחר והם היוו הצינור שהעביר משהו לעולם הזה. אנחנו חיים בחברה חומרית, רוב האנשים רוצים לראות תכלס ולא רוחני. כל דבר שהוא רוחני מחפשים לחבר אותו לחומר כדי שיוכל להתנהל כי בלי זה הדבר לא יצליח, אנו בוחרים לאיזה מהחוקים הרוחניים אנחנו רוצים להתחבר או לא וזאת בפירוש בחירה.

איך המסורת והדת השפיע על חייך?

לאשתי מאוד קוסם אורח החיים הדתי, יש בזה משהו מקסים בעיניה. לטייל במאה שערים ולראות את אורח החיים שלהם שהוא מאוד מרוחק מאיתנו וללמוד דברים חדשים. למרות שאיני מסכים לצורת חיים שכזו, אני מעריך את האנשים שמסוגלים להיות דבקים במשהו מכורח האמונה ועל כך הם ראויים להרבה הערכה. משפחתי מצד אבי היו דתיים. סבי היה איש דתי אבל אנחנו לא היינו משפחה דתית אלא משפחה ששמרה על המסורת. הלכנו לבית כנסת בחגים, קידוש בליל שבת וצמנו ביום כיפור. הדת והמסורת לא זרה לי כי גרנו בשכנות עם דתיים אבל למרות כל רחשי הכבוד אליהם לא הרגשתי שייכות. בבית ספר, אהבתי מאוד ללמוד ולקרוא תנ"ך גם אם לא תמיד קבלתי את מה שלימדו, ולכן מצאתי את עצמי מחפש דברים אחרים שכתובים שם ולא נלמדים בבית ספר. סיפורי טבע, אנושות ודינמיקה בין אנשים. התחושה החזקה ביותר שקבלתי תוך הקריאה, שאנשים אוהבים להסיר אחריות ולהעביר את זה למשהו אחר שיחליט וזה ממשיך עד היום.

מה אתה חושב על היהדות?

היהדות לא המציאה כלום אבל לקחה ערכים, מנהגים ועשתה עם זה משהו אבל עדיין יש לנו הרבה במה להתפתח וללמוד. לצערי אני מרגיש שיש לנו רגשי נחיתות כלפי העולם ואנחנו מתביישים ביהדות שלנו. יש משהו שהולך עם היהדות וזה הצניעות והענווה אבל אנחנו מאוד סגורים ולדעתי זה נובע מפחד. יש לנו את כל ההצדקה להגיד מגיע לי ולחיות במדינת ישראל בתור יהודי ולצערי זה הופך להיות עול. תמיד יש לנו את הסבל הזה שאנחנו אוהבים לסבול, אלוקים לא יצר את האדם כדי שיסבול אלא כדי שיתפתח ויהיה שמח בחלקו. אדם עושה שינויים בעצמו רק שכואב לו.

מה משמח אותך ומה גורם לך עצב או כעס?

99% מהיום שלנו אנחנו עובדים על אוטומט ועושים הכל מתוך הרגל, אנשים לא אוהבים לחקור ולהבין את הכל אלא סומכים על האחר. אדם מאבד את עצמו כי הוא לא באמת מודע למה שעושה ולצערי זה נהפך להרגל החיים שלו. ע"י כך מגיעים לעצלות בלי להבין את המשמעות שמאחורי "נעשה ונשמע" ולכן זה גורם לי כעס והרבה עצב. אני מאוד מעריך את הרמב"ם שהיו לו גילויים מאוד יפים ברפואה ובגוף האדם אבל משתדל לבדוק דברים בעצמי. כמו כן, אני אוהב מאוד את השפה העברית כי יש בה הרבה עוצמה, למרות שאין בה הרבה מילים זו שפה חכמה.

מה מרגש אותך?

לפני חצי שנה הייתי ביד- ושם ושם ממש הרגשתי את התחושה מה זה להיות יהודי. יש שם מסדרון בו רואים את כל הרי ירושלים דבר שיצר אצלי חיבור וקשר ישיר בין ירושלים, יהדות, ישראליות והשואה ויצר חוויה מאוד מיוחדת ומרגשת.

מה מציק לך?

אי צדק מאוד חורה לי כמו גם חוסר אנושיות. מאוד כואב לי שאנשים שנולדו כיהודים לא מתנהגים כפי שצריך. יש לי כאב גדול גם כשאני רואה את האנטישמיות כלפי היהודים, בני משפחה שלי באוסטריה סיפרו שתקפו אותם באלות בגלל היותם יהודים ובאופן כללי כל עניין השואה הוא אירוע מאוד קשה ולא נתפס.

אמרת שמתפקידך אתה מבין את עולם הרוח והטבע למה אתה מתכוון?

אני מאוד מאמין באלוקים, העולם הזה הוא אוסף של תכונות חיוביות ופחות חיוביות, יש להם כיוון והם בהתפתחות. דרך הטבע מאוד קל לי לראות את הפלנטה שלנו שיש חוקיות ודברים ברורים. לפי הפרשנות שלי לפני 5000 שנה אלוקים בא ועשה סדר בשבעת הימים ומזה הכל התחיל אבל יש עדויות שהיה לפני זה גם דברים.

לאיזה חגים אתה מתחבר?

אני מאוד מתחבר לחגי תשרי כי זה יוצא בסתיו שהיא עונה נהדרת. יש משהו מאוד יפה בחגים, מאוד יפה לראות את קו המחשבה שלהם בלוח השנה העברי שהוא מאוד חכם ומתואם עם הפלנטה.

לאיזה מצוות ביהדות אתה מתחבר?

"ואהבת לרעך כמוך" זהו משפט שאני מאוד מתחבר אליו כי זה כל כך נכון, תראה בשני כאילו זה אתה ואני מזדהה גם עם המשפט:"אם אין אני לי מי לי".

לסיום מה המוטו שלך בחיים או משפט שאתה מאמץ לחייך?

Keep it simple – גם סיטואציות מאוד מורכבות הם פשוטות בסופו של דבר. זה משהו שאני משתדל ליישם ולחיות איתו. יש משפט של חכם סיני שאומר ש"אם אתה רוצה ללמוד על עצמך תלמד את העולם ואם אתה רוצה ללמוד את העולם תלמד את עצמך" וזה משהו שמתפספס בעולם שלנו.