הספר המחקרי הראשון והמקיף שחושף את המשמעות של טעמי המקרא

בית הכנסת קהל חסידים (צילום: אליעזר שפר)

ספר מרתק וייחודי מבקש לעסוק לראשונה בעולם הרוחני של יהודים יוצאי גרמניה, שהיגרו לצפון איטליה בסוף המאה ה-15 וקרויים "טדסקי".

מדובר על מחקר מקיף וראשון מסוגו שעוסק בתולדות הטדסקים. הוא מוכיח איך הנעימה לטעמי התורה משקפת למעשה את ההיסטוריה הייחודית שלהם ואת התרבות והגישה שלהם לדת.

תמונה: pixabay

הספר עוסק במשמעות התרבותית והדתית של נעימת טעמי התורה של יהודים בארצות הנצרות והאסלאם. לראשונה מנוסחים כללים לתופעת הסולם הפנטטוני בנעימה של הטדסקים ושל רוב גדול מקהילות ישראל- ספרדים ואשכנזים.

לדברי המחבר, ד"ר אורי אהרן: "זהו ספר ראשון שעוסק בפן המוסיקלי של טעמי המקרא. הוא הספר הראשון והיחיד שמדבר על המשמעות התרבותית והדתית של נעימת הטעמים לצד מאות ספרים שנכתבו על הפן הפרשני והפן ה"דקדוקי" שלהם."

- פרסומת -

ואכן, מסקנות המחקר מרתקות. כך למשל, מתברר, שנעימת הטעמים הייתה חסינה בפני השפעות חיצוניות, בגלל שהיא שמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק ולכן עזרה לקהילות לשמור על זהותן הייחודית. מכאן מסיק המחבר שהטעמים שימשו למעשה ככלי להישרדות רוחנית.

המחבר אינו מסתפק בהצגת המחקר בנושא הזה אלא מבקש להרחיב את היריעה כך שהוא עוסק אף בהגירה האשכנזית של הטדסקים לצפון איטליה ומפרט את הסיבות להגירה ואת שלבי ההגירה.

אחד הפרקים עוסק בקריאת התורה וחשיבותה בקרב היהודים הטדסקים. פרק נוסף עוסק בזִמרה הליטורגית היהודית ונעימת הטעמים כ"תווית הזהות" המוסיקלית של הקהילה. בפרק אחר מראה המחבר איך הטעמים משמשים למעשה כתווית זהות לקהילה שמשתמשת בה.

מדובר על מחקרים עדכניים ומקיפים על הסולם הפנטטוני והקנטילציה בקריאת התורה וגם על המשמעות התרבותית-דתית של שימור טעמי המקרא.

הקול והטעם

המחבר ד"ר אורי אהרן, עוסק כבר שנים ארוכות לא רק בתיאוריה אלא גם במעשה: הוא מנצח, מלחין וחוקר מוסיקה יהודית ובעל מאמרים רבים במוסיקה. הוא היה מרצה בתחום המוסיקולוגיה במכללות רבות בארץ במשך שנים ארוכות.

ניתן למצוא בספר שילוב נפלא של מי שידיו מחזיקות בשרביט הניצוח אך יחד עם זאת הוא גם מעמיק בהגות המוזיקה. מדובר באחד הספרים המקיפים ביותר אודות טעמי המקרא וקורותם של היהודים האשכנזים בצפון איטליה.

לאתר המפורט של המחבר:

הקול והטעם

הקול והטעם מאת: אורי אהרן הוצאה: מוסד ביאליק

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן