מדד התפוצות: 62% מהישראלים חושבים שלישראל "מחויבות מוסרית" לעזור ליהודים מסביב לעולם

מנתונים שמפרסם משרד התפוצות הבוקר במסגרת "מדד התפוצות 2022" עולה כי כי על אף שרוב הישראלים מסכימים שיש למדינת ישראל מחויבות מוסרית לעזור ליהודים בעולם הסובלים מבעיות כלכליות או אסונות טבע, רק 37% מהישראלים מרגישים תחושת אחריות אישית כלפי יהודי התפוצות שלא בחרו לעלות לישראל

צילום: אביחי טבק

שלל אירועים קשים פקדו במהלך השנה האחרונה את היהודים בכל העולם, ובהם גם המלחמה הנוראה באוקראינה שממשיכה גם בימים אלה, מלחמה אשר פגעה בין היתר גם בקהילה היהודית האוקראינית. השנה החולפת ידעה אירועים אנטישמיים רבים, שהתגברו הן בארה"ב, והן באירופה ובמדינות רבות אחרות.

משרד התפוצות מפרסם כמדי שנה את 'מדד התפוצות', מדד המשקף את הלך הרוח בחברה הישראלית בנושאי זהות יהודית והתבוללות, ערבות יהודית הדדית, טיב הקשר והחיבור בין ישראל ליהדות התפוצות ואת רמת הידע של הישראלים על יהדות התפוצות. מדד התפוצות מוגש השנה על ידי שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, במסגרת אירוע פתיחה של שבוע התפוצות שהחל היום ויימשך עד סוף השבוע.

נתוני המדדי חושפים תמונת מצב מורכבת, ובעיקר, מחדדים את הצורך האקוטי של תמיכת מדינת ישראל בקשר, בחיבור ובדאגה ליהדות התפוצות. אזרחי ישראל, ברובם הגדול, מרגישים מחויבות רבה להגן על יהודי התפוצות ולדאוג לשלומם, במרחב הפיזי והקיברנטי כאחד.

"למדינת ישראל אחריות להמשך הקיום היהודי גם בתפוצות"

במסגרת המחקר שנערך בחודש שעבר (פברואר 2022) באמצעות ראיונות טלפוניים של 1,000 משתתפים ענו 56% מהישראלים כי הם מרגישים "תחושת אחווה" עם יהודי התפוצות, ו-78% מהמשיבים אף אמרו כי הם מוטרדים באופן אישי כאשר הם שומעים על יהודי שמותקף על רקע אנטישמי בחו"ל.

פליטים מאוקראינה
פליטים אוקראינים עולים לישראל בעקבות המלחמה במזרח אירופה. צילום: דוברות אל על
- פרסומת -

בתוך כך, 62% מהישראלים מסכימים שלמדינת ישראל יש מחויבות מוסרית לעזור ליהודים בעולם הסובלים מבעיות כלכליות או אסונות טבע. לעומת זאת, תחושת האחריות האישית של הישראלים כלפי יהודי התפוצות שלא בחרו לעלות לישראל עומדת על 37% בלבד.

61% מהישראלים מסכימים שחשוב שיישארו קהילות יהודיות גדולות בחו"ל כדי שיהוו גורם השפעה חיובי לטובת ישראל בעולם, אולי זו גם הסיבה שהישראלים מוכנים לקחת אחריות אישית על טיפוח הקשר ואף חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות שבאה לידי ביטוי בכך ש-58% מהישראלים שהשיבו על הסקר אמרו שהם מסכימים לארח בבתיהם יהודים המגיעים מקהילות שונות בעולם, ליום-יומיים, כדי להכיר את החיים שלנו כישראלים.

בסקר ענו 58% מהישראלים שהם מסכימים לכך שמדינת ישראל אחראית להמשך הקיום היהודי גם בתפוצות ולא רק בארץ, כך גם 58%, מסכימים שלמדינת ישראל יש אחריות לביטחונם של יהודי העולם הסובלים מהתקפות אנטישמיות. 38% מסכימים לכך שמדינת ישראל צריכה להשקיע משאבים בזהות היהודית של קהילות בתפוצות כמו שהיא משקיעה בתרבות וזהות יהודית בישראל.

53% מסכימים עם כך שהשקעה בחיזוק הזהות היהודית בתפוצות היא השקעה בביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל וכמחצית (49%) מהישראלים חושבים שהחברה הישראלית צריכה להתחשב בדעתם ובאינטרסים של יהודי התפוצות בשאלות של דת ומדינה (כגון גיור, מעמד לקהילה הרפורמית בכותל וכדומה). בנוסף 57% חושבים שמדינת ישראל צריכה להתחשב באינטרסים של קהילות יהודיות בתפוצות כשהיא מקבלת החלטות בנושאים של מדיניות חוץ וביטחון אשר יכולות להשפיע על מעמדם ומצבם של היהודים בחו"ל.

ומה הישראלים יודעים על מחויבות יהדות התפוצות למדינה?

רק 13% מהישראלים מעריכים נכונה את היקף התרומות של יהודי התפוצות (מכל המדינות) למדינת ישראל בשנה (העומדת בפועל על סכום של מעל 8 מיליארד דולר בשנה). על השאלה, האם לדעתך אפשר להיות ציוני ולהתגורר מחוץ לישראל, רוב הציבור, על פני פלחים דמוגרפיים שונים, סבור כי אפשר להיות ציוני ולהתגורר מחוץ לישראל.

יחסי ארה"ב - ישראל
צילום: אביחי טבק

רק 35% מהמשיבים סבורים כי מדינת ישראל צריכה, במידה רבה, להקצות משאבים כספיים ולסייע ליהודים החיים בתפוצות. ו-85% המשיבים סבורים כי מדינת ישראל צריכה, במידה רבה, לפעול בנושא של מיגור שיח אנטישמי ושיח אנטי-ישראלי ברשתות החברתיות.

נתון קצת כואב מצביע על חשיבות הזהות היהודית עבור הישראלים שגרים בארץ – רק 73% מכלל המשיבים מצהירים כי העובדה שהם יהודים מאוד משמעותית עבורם, מדובר בירידה מובהקת של כ 4% לעומת המדידה הקודמת. עיקר הירידה נצפתה בקרב המגדירים עצמם מסורתיים וחילונים.

לדברי נשיא המדינה ויו"ר הסוכנות לשעבר, יצחק הרצוג, הגברת המודעות בחברה הישראלית לחשיבותה של הזיקה הזאת, ולהעמקת הדיאלוג שבינינו לבין העם היהודי בתפוצות, היא משימה חשובה מאין כמוה, אשר צריכה להיות על שולחן העבודה שלנו כעניין שבשיגרה. "יש לנו סיפור משותף, סיפור יהודי משותף, והסיפור הזה נוגע לא רק לעברנו ולשורשינו. הוא נוכח מאוד בהווה שלנו, והוא בעיקר משפיע גם על העתיד שלנו."

"בשנים האחרונות אנו עדים לדיון ער על טיב הקשר בין יהודי העולם ליהודי ישראל ולמדינת ישראל, ובין יהודי העולם – בינם לבין עצמם. בעולם גלובלי בו כל אחד יכול לנטוש את זהותו ולהיות אזרח העולם, ובתרבות המדגישה את ייחודיותו של היחיד על חשבון החברה, המשפחה והעם, יהודים רבים, צעירים בעיקר, שואלים את עצמם מה משמעות קיומנו כעם, מה משמעות קיומי כיהודי." הוסיף נשיא המדינה.

יהדות התפוצות
יהדות התפוצות. נתונים ואינפוגרפיקה: משרד התפוצות

שר התפוצות, ד"ר נחמן שי אמר לאחר פרסום נתוני מדד התפוצות כי משרד התפוצות אמון על הקשרים בין מדינת האם, ישראל, לבין תפוצת העם הזה, העם היהודי, "הקשר הזה הוא ייחודי מכל נקודת ראות שהיא. התפוצה היא שהקימה את מדינת העם ולא יצאה ממנה כמקובל."

"בשנים שחלפו מאז קום המדינה, השתנתה מתכונת היחסים בין התפוצות או ה"גולה" כשמה הקודם, לבין ארץ ישראל ומדינת ישראל. השינויים האלה, שנובעים מתהליכים ארוכי טווח בהם שינוי בין-דורי, הטביעו את חותמם על מערכת יחסים זו. המדד שאנו מקיימים זו השנה החמישית, נועד לבחון במונחים כמותיים את מערכת היחסים והתפיסות הנהוגות בישראל כלפי התפוצות. זהו בסיס חשוב לתכנון אסטרטגי, לתכניות עבודה ולפעילויות השונות. מכאן, נמשיך ונחזק את פעילויות המשרד בקרב החברה הישראלית, המהוות נדבך מהותי לשימור הקשר ההדדי ביננו לבין יהודי התפוצות." כך דברי השר.

מנכ"לית משרד התפוצות, עו"ד ציונה קניג יאיר הוסיפה: "מערכת היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות עוברת שינויים בשנים האחרונות. הפרדיגמה שהתקיימה בקום המדינה, לפיה ישראל נשענה על הסיוע של יהדות התפוצות ומדינת ישראל הייתה בעצם הפרויקט של העם היהודי, אינה רלוונטית לימינו. כיום, כשיש לנו מדינה חזקה, יציבה ומבוססת, חיזוקו של העם היהודי צריך להיות פרויקט מרכזי של מדינת ישראל כמו גם של כלל יהדות העולם."

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן