שתי הרפורמות המרכזיות, בתחום הכשרות ובתחום הגיור, שיזם שר הדתות מתן כהנא, עלולות להיתקל בקושי בלתי צפוי רגע לאחר שיצאו לדרך. בשתי הרפורמות, הדמויות המרכזיות שמקבלות כוח על חשבון הרבנות הראשית ומערך הגיור, הם רבני ערים. אך נכון להיום, בערים רבות בישראל אין רב עיר מכהן.
שר הדתות התחייב עם תחילת כהונתו לפני כחצי שנה לפעול למינוי רבני ערים בהקדם האפשרי, אך עד כה לא מונה אפילו רב עיר אחד.
מנתונים שמספקים בתנועת "נאמני תורה ועבודה" ובמרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן עולה כי ב-35 ערים, בתוכן חלק מהערים הגדולות, אין כרגע רב עיר מכהן אלא ממלא מקום. בנוסף, בערים רבות גילם של רבני הערים הוא 69 ויותר, מה שאומר שבמקומות רבים בעוד שנים ספורות יישארו בלי רב עיר מכהן.
ב-1 בינואר 2022 ייפתחו אזורי הכשרות, וכל רב עיר יוכל לספק כשרות בכל מקום שירצה. אלא שבהיעדר רב עיר, סביר להניח שמקומות רבים לא יעשו זאת. ברפורמה בגיור מוצע לאפשר לכל רב עיר לפתוח בית לגיור, אך אם אין רב עיר – גם לא יהיה בית דין חדש, ובשל כך הרפורמה עלולה להיתקע.
הבעיה במינוי רבני ערים הינה שכרגע מדובר בהליך מסורבל, שבגללו לוקח זמן רב למנות רב לתפקיד, דבר שהמומחים מבקשים לשנות באופן מיידי.
הרב ד"ר עידו פכטר, אחראי מיזם רבני ערים ומועצות דתיות בתנועת "נאמני תורה ועבודה" אמר כי: "המציאות שבה במשך שנים לא מתנהל הליך מוסדר לבחירת רבני ערים בעשרות רשויות – לא סבירה. החוסר ברבני ערים קבועים תפגע קשות במהפכות המבורכות שמנסה השר כהנא לקדם, כמו פתיחת אזורי הכשרות ורפורמת הגיור, המוטלות על כתפיהם של רבני הערים. ללא רבני ערים ממונים – אין ממש במהפכות האלו".
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף הוסיף ואמר: "תמונת המצב העולה מהנתונים מדאיגה. השינויים המבורכים בתחומי הגיור והכשרות שמתכננת הממשלה הנוכחית מתבססים על ביזור סמכויות לרבני ערים, אבל כרגע כלל לא בטוח שימצאו רבנים שיוכלו ליישם את המדיניות הזו. ביזור הסמכויות נועד לשקף את מגוון התפיסות וההשקפות היהודיות בישראל, אך כדי שהמגוון הזה יבוא לידי ביטוי חייבים לעשות סדר בבלגן שחוגג בתחום רבני הערים".
