וועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון ראשון בנושא החנינה והחליטה על קידום חקיקה בנושא.
חיים נחתומי 17/10/2007
ועדת חוץ וביטחון קיימה אמש דיון ראשון בהצעת חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, שמובילים מובילים חברי הכנסת רובי ריבלין (ליכוד) הרב יצחק לוי (איחוד לאומי), עמירה דותן (קדימה) וקולט אביטל (עבודה), ועוד כשליש מחברי הכנסת.
כזכור, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית בסוף המושב הקודם את הצעת חוק החנינה ברוב של 37 ח"כים לעומת 10 מתנגדים. על פי ההצעה, "אדם שהורשע בעבירה שנעברה מתוך מניע של התנגדות ליישום תוכנית ההתנתקות, ונקבע שלא היה בביצועה סכנה ממשית לחיי אדם, ייפסק ביצוע גזר דינו בגין אותה עבירה". אם היה מדובר בכתב אישום, יופסק ההליך בעניינו לאחר שנקבע שלא היה בעבירה משום סכנה לחיי אדם. בנוסף, מבקשת ההצעה לקבוע שכל רישום פלילי בגין עבירה כזו- יימחק.
מן הנתונים שמסרה הפרקליטות עולה, כי הוגשו כ-600 כתבי אישום כנגד מפגינים בעבירות שונות: התפרעות, כניסה לשטח אסור, סיכון נוסעים בנתיבי תחבורה ועוד. כ-108 כתבי אישום הוגשו כנגד מפגיני הגג בכפר דרום, מחציתם קטינים. נציגי פרקליטות המדינה מסרו בדיון כי הסתיים הטיפול ב-210 תיקים, כאשר כ-110 תיקים הסתיימו באי-הרשעה (48 קטינים), לגבי 68 עוכבו הליכים, 35 בגירים הורשעו, והשאר זוכו. לגבי התיקים התלויים ועומדים מסרה הפרקליטות, כי ישנם כ-90 תיקים שנפתחו כלפי המפגינים בכפר דרום ומצויים בשלבי טיפול שונים, ועוד כ- 110 בגירים וכ-60 קטינים שכלפיהם נפתחו תיקים בגין עבירות שביצעו מחוץ לחבל עזה. בסה"כ, לגבי מחצית מהתיקים הסתיים הטיפול, 20% בהרשעה, והשאר בזיכוי או בעיכוב הליכים.
לדברי המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, "הוחלט על מדיניות מקלה בכל הנוגע לעיכוב הליכים. היועץ המשפטי לממשלה הכיר בכך שמדובר על תקופה רגישה ובעלת נסיבות מיוחדות שמאפשרת לעכב הליכים בתיקים רבים". לדבריו, המשמעות של עיכוב ההליכים היא סגירת התיק והפסקת ההליכים כלפי הנאשם. גם אם יש מידע כזה ברישומי המשטרה אין זה מונע גיוס לצה"ל או השתלבות במישורים אחרים של החיים. כך למשל, כל מי שלא היו לגביו ראיות ישירות על תקיפה אף ששהה באירוע כזה, עוכבו ההליכים לגביו.
ח"כ ריבלין אמר בדיון כי, "זהו חוק יוצא דופן לאירוע לאומי יוצא דופן. חוק ההתנתקות היה החלטה פוליטית ומבחן קשה ביותר לחברה הישראלית. בסופו של דבר, ניצחה הדמוקרטיה אך במחיר כבד של אלפי משפחות שביתן נפל על ראשן". לדבריו, "המגורשים חשו שהם נלחמים על בתיהם והמשך חייהם, וגם אם נחצו גבולות החוק, צריכה הדמוקרטיה לבוא היום ולנהוג במידת 'לפנים משורת הדין', כדי לתקן קרע עמוק ומסוכן".
לעומתו, הביע ח"כ רן כהן (מרצ) התנגדו חריפה להצעת החוק. לדבריו "התנגדותי לא נובעת מהשיוך הפוליטי והאג'נדה האישית שלי, אדרבה, האינטרס הפוליטי שלי שיהיו פינויים נוספים. אני מתנגד לחוק בשם עיקרון השוויון, לא ייתכן שתהיה אפליה בין מגמה פוליטית אחת לחברתה, רק משום שיש לה גב פוליטי בכנסת שמאפשר לה חנינה". ריבלין ביקש לעגן בהצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה, את מחיקת הרישום הפלילי של המפגינים באופן מוחלט, כלומר, גם מרישומי המשטרה, באופן שלא תחסם דרכם של מקבלי החנינה בפני איוש תפקידים מיוחדים.
בתום הדיון, הודיע ח"כ עותניאל שנלר (קדימה), שניהל את הישיבה, על כוונתו לקדם את החוק במהירות האפשרית, וביקש מהפרקליטות והגופים הנוגעים בדבר, להעביר את חוות דעתם לוועדה מיידית.
