נעמה בן גיגי יוצאת נגד סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן הפועל בניגוד לחוק קביעת המוות שעבר בכנסת ומזכירה את כאבם של המשפחות המחכות להשתלה ואת הסיבה שבגללה חנן בורא עולם את בני האדם בבינה יתרה.
נעמה בן גיגי 09/11/2009
לפני מספר שנים, נולד לדודה רחוקה שלי ילד עם מום בלב.לאחר ייעוץ ממושך עם ה"רב פירר" הוחלט על ביצוע השתלת לב.
באותם ימים, לא היה קיים החוק אותו אישרה בשנה שעברה הכנסת "חוק מוות מוחי נשימתי" שיזם ח"כ עתניאל שנלר (קדימה).
אותו חוק מגדיר מפורשות באיזה שלב ניתן לקבוע מוות באדם:"מועד המוות של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי נשימתי לפי הוראות חוק זה או מועד קביעת מוות לבבי נשימתי".
עוד נכתב בחוק כי:"קביעת מוות מוחי תיעשה על פי התנאים הבאים:
- הסיבה הרפואית להפסקת התפקוד המוחי ידועה וברורה.
- קיימת הוכחה קלינית להפסקה מוחלטת של נשימה עצמונית, קיימת הוכחה קלינית להפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח כולו לרבות גזע המוח."
את בן משפחתי היקר הטיסו לבלגיה, שם נמצא עבורו תורם מתאים. היום אגב הוא חי בריא שובב ושמח.
החוק הנ"ל נכתב בתיאום עם גדולי הדור מכלל העדות בישראל שהגיעו להסכמה הלכתית-רפואית שעל בסיסה חוקק את החוק.
אמש, הודיע סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן כי מבחינתו תרומת איברים יכולה להתקיים רק אחרי שהלב נדם.
פירוש הודעתו של מי שמכהן כסגן שר הבריאות היא שלא ניתן לתרום לב, לבלב, כבד וריאות.יש להזכיר לכבוד סגן השר כי החיים יקרים מכל.
למרות הצעת החוק שהתקבלה בעצתם של גדולי תורה, יכולה המחאה ברחוב האשכנזי החרדי שעד כה נשמעה בשקט לעשות גלים ואפילו ליצור מיני צונאמי.
אנו בני האדם, לא אמורים לקבוע מי יחייה ומי ימות. מתי זה יקרה ובאיזה אופן, בשביל ההחלטה הזו קיים בורא לעולם.
אך, אותו בורא עולם חנן בנינו אנשים בעלי בינה יתרה אותם חנן הקב"ה חנן בחכמה ייחודית ע"מ להציל חיים.לב שאינו פועם = לב שלא ניתן להשתלה.
איך יכול סגן שר בממשלת ישראל שמכיר את החוק. למה לצאת כנגד החוק באופן כה נחרץ?
"הנני בא להבהיר את עמדתי הנחרצת הנסמכת על ההלכה היהודית, שקובעת כי קביעת מוות יכולה שתיעשה רק לאחר הפסקת פעילות הלב. כל עוד הלב פועם, נחשב האדם חי, על כל המשתמע מכך. כל גדולי הרבנים סבורים שכל פעילות, גם אם היא מתבצעת לאחר מוות מוחי, אסורה בתכלית" אמר סגן השר ללא כל מחשבה על חשיבות החוקים והמשפחות של המושתלים.
תאר לך, את מצבן של כל המשפחות הכוללות כמובן גם משפחות שומרות תורה ומצוות המחכות לתרומות איברים, מה הן מרגישות עכשיו? ההשתלה היא מאדם חי? מאדם מת? מותר לנו לעשות את ההשתלה?
חשוב מה מרגישים הרופאים המבצעים את ההשתלות, הרי עם כתיבת המכתב הזה, למעשה, אתה מאשים אותם ברצח ולמה?
כי את פסק ההלכה הזה קבעה הרבנות הראשית לישראל ולא רבנים חרדים? האם בדקת לעמוק באיזה מבצע מדובר מבחינה כלכלית ונפשית ואת כל הכרוך בלהטיס ילד לניתוח השתלת לב בחו"ל?
הרי גם אם ישראל ייאסרו ההשתלות אנשים ימשיכו לחפש איברים להשתלה כי אנשים רוצים לחיות.
אלו שרוצים לחיות יגיעו למדינות עולם שלישי, על סף ייאוש להשתלות במדינות עולם שלישי כמו סין וחברותיה מפני שהם אינם מסוגלים לחכות יותר למועד ההשתלה.
ההפסד הוא גדול גם מבחינת הרפואה בישראל. אם במדינת ישראל, שהיא מדינה עם רפואה מהמתקדמות בעולם לא יבצעו השתלות איברים כמו, לב וריאות יאבד להרבה חולים הסיכוי לחיים.
במחשבה שנייה, לא ברור מדוע אזרחי מדינת ישראל מופתעים?
למה כבר אפשר לצפות מסגן שר שלא מוכן להיות שר בממשלה שהוא מכהן בה מפני שהוא מתנגד לרעיון הציוני?
