אם הייתם שואלים את עופר גורן הילד, אם הוא מאמין שבמה תהיה חלק בלתי נפרד מחייו, והיא תהיה הכלי שלו להעביר מסרים חברתיים, לאומיים, יהודיים חשובים, הוא היה מגחך בערגה. עופר גורן היה ילד שסבל מקשיים בדיבור עד התיכון, ולמרות הקושי הוקסם מעולם הבמה וחלם להיות שחקן. הוא הצליח להשתלב כשחקן בתפקיד בהצגת בית ספר, הבימאי העניק לו את תפקיד האילם ושם בפעם הראשונה הוא מופיע בפנטומימה. זו היתה הפעם הראשונה שהרגיש שהוא מוצא את הדרך להתבטא.
עם השנים קיבל עוד ועוד תפקידים קטנים עד שקיבל את התפקיד הראשי. הביטחון העצמי התחזק עם כל הצגה, גם בבית הספר וגם בתנועת הנוער. רוב ההופעות שלו היו בפנטומימה ובתפקידם קומיים. עופר משתף: "בגלל הקושי בדיבור בחרתי להציג הכל בפנטומימה, התנועה במקום השיח היתה כלי מאוד משמעותי עבורי ופיתחתי את היכולות מאוד. היתה תוכנית טלוויזיה, של חנוך רוזן וספי ריבלין ז"ל ממנה הושפעתי, ואהבתי מאוד לצפות שוב ושוב בסרטים של צ'רלי צ'פלין. ההופעה הראשונה שהלכתי אליה היתה של חנוך רוזן. שם הבנתי שמצאתי את ייעודי. ניגשתי אליו אחרי ההופעה ושאלתי אותו אם הוא מלמד. הוא ביקש ממני להראות לו קטע, הוא מאד התלהב והתרגש ונתן לי אישור שאני בכיוון הנכון".
חודשים לפני הגיוס כבר העלה עופר, מופע פנטומימה עצמאי ראשון, ומשם הכל התגלגל. עם הפסקה של 3 שנים שרות צבאי בחיר. אחרי הצבא יצא ללמוד בניסן אטיב משחק, וקולנוע. לאורך כל השנים הזמינו אותו להופיע בבתי ספר ומדרשות ליהדות שרצו להעביר מסרים. המסרים היהודיים עברו לבמה – מסרים על אמונה , תפילה, מידות, מנהיגות ועוד. מעלה סיטואציות בפנטומימה. בדרך זו לקהל יש אפשרות לאינטרפרטציות משלו, כל אחד קיבל את מה שהיה צריך באותו הרגע, מה שאפשר מקום לשיח.
אחרי הלימודים התחילו להגיע הזמנות למופעים גם בקהילות יהודיות בחו"ל בתפוצות – משם הופיע בכל העולם. הפנטומימה היתה כלי עבור עופר לייצר שיח עם הקהל, להביא הומור בריא ולהעביר מספרים כשהתבקש.
"הפנטומימה הצילה אותי, היא נתנה לי את האפשרות להתבטא ללא מילים, וכך עברתי תהליך בו הביטחון העצמי התחזק, קיבלתי כלים, עד שמצאתי גם מילים. היום אני מדבר שוטף, ללא הפרעות", משתף עופר גורן. "לאורך השנים הופעתי אין ספור פעמים, לאוכלוסייה מגוונת בארץ ובעולם. לבידור וגם להעברת מסרים מעולמות תוכן ישראליים, יהודיים, חברתיים ותמיד משולבים בהומור. אני מאוד נרגש על הפרס אותו קיבלתי, זכיתי לאישור ממלכתי ליכולות שלי ולעשייה שלי כל הזמן. החלום שלי היום הוא ללמד את הדור הצעיר את סודות המקצוע, ואולי אף להקים בית ספר בתחום."
פרס אורי אורבך לתרבות יהודית ניתן לעופר על החלוציות שלו בתחום התיאטרון, על היסודות שלו בבניית יצירה יהודית אחרת, על האמונה בשפת התיאטרון כיוצרת חיבור חי ועמוק בין עולם הרוח היהודי למדיום הבימתי.
