נעמה בן גיגי שומרת, כשרות בת שומרת כשרות התמלאה נחת למראה הביצועים הקולינאריים הכשרים של תום וג'קי במאסטר שף והתמלאה באכזבה לאור הפסדה של ג'קי בגמר. טור עם קינוח פרווה שכלל ביקור במוסך והבנה מה ההבדל בין פנץ לפרנ'ץ.
נעמה בן גיגי 03/02/2013
כל אדם דתי הרגיש את החזה שלו מתנפח באודישן של "תום" ממאסטר שף, כאשר "מיכל אנסקי" אמרה אתה מכין אוכל טעים! והוא כשר! "אתה כאן בשליחות המשיכה בהתלהבות". ואנחנו צופי הטלוויזיה מאמינים בני מאמינים שומרי כשרות שומרי שבת שומרי מסורת. אוהבי שליחות ושליחים נשארנו פעורי פה, ורק יכולנו לדמיין ולחלום על גורמה ולצפות וגם להאמין שאם ממש נרצה פסגת החווית הקולינריות שלנו לא חייבות להסתכם במנת פלאפל או בפיצה השכונתית אלא עומדת להיות לנו מנת שף אמיתית במסעדה הקרובה.
וזה עוד לפני שגילינו את ג'קי אזולאי החרדית מאלעד, אז נכון שהיו כאלה שאמרו אם היא חרדית אז למה יש לה טלוויזיה ואיך היא יכולה בכלל להשתתף בכזאת תוכנית של טריפות בשר חלב ושרימפס! גוועלד.
אז אמרו, כמה נחת הביאה ג'קי כמה גאווה. כל משימה שהיא צלחה בתוכנית, כל מגש רביולי שהוגש לחיים כהן, ובעצם אני ליקקתי את האצבעות, כי גם מלקי זה סוג של מעדן, לא להיות קטנוניים!
וכשהגיעה הגמר שיקום מי שלא שמח שהנה סוף סוף תהיה בגמר מנה שהיא כשרה. כ"כ כשרה שיש אפילו חותמת, ג'קי. ג'קי החרדית ממאסטר שף הכינה אותה. שיקום מי שלא עלה לו חיוך על הפנים שהבין שהנה סוף סוף לא נראה בפריים טיים בערוץ 2 איך מבשלים גדי בחלב אימו וכנראה שהמנה הזוכה תהיה באמת כשרה ונאמנה למטבח היהודי הכשר האותנטי. כבר הרגשתי איך האוכל הכשר על כל בעיותיו ופתרונותיו עולה על המפה.
יודע כל אדם דתי או שומר כשרות שבסוף כל ארוחה אנחנו נתקענו עם ה"קצפת" אם בכלל מותר לקרוא לה ככה "ריץ" . ג'קי אמרה שגם אם זה יעלה לה בגמר, כלומר בחלום הכי גדול שלה היא לא תגיש לשופטים קינוח חלבי. ג'קי הייתה נאמנה לעצמה ולמטבח הכשר. ואולי דווקא הגיע לו לרושפלד הזה פעם אחת לטעום את מה שאנחנו שומרי הכשרות אוכלים כל שבת בסוף הארוחה שלנו, "קינוח פרווה".
רק על זה הגיע לג'קי יותר נקודות לא רק כי הייתה נאמנה לעצמה אלא, ובעיקר כי היא ניסתה להעביר את "השקר" הזה כמו לפיד בלי אש. אותו אמת לא מדויקת שאנחנו נשים דתיות מעבירות אותה משבת לשבת. יש דבר כזה קינוח פרווה, והוא אפילו טעים. כולנו ראינו איך ג'קי לא עולה בסופו של דבר לגמר.
חלק מאיתנו אולי אפילו ניגב דמעה.כן, גם לנו מותר לבכות שכל פעם אחריי ארוחת שבת פסגת הארוחות השבועיות הדובדבן שבקצפת נח לו בקצפת ריץ' או סורבה. יודעת כל "כלה טרייה" שבשבת הראשונה שאוכלים בבית כמה היא רוצה לאכול חלבי ולו רק בגלל הקינוחים המפנקים שתוכל להכין לבעלה הטרי. אך, ברם שוד ושבר היא מתכננת את הארוחה החלבית ולאט לאט מבינה שיש לה ארוחת תוספות וקינוחים. וגם בבית של הזוג הצעיר גלידת הסורבה וקצפת הריץ' מקבלים מעמד של כוכבים.
וככה בתחושת פספוס או החמצה צפיתי לי בגמר של מאסטר שף תוהה אם ג'קי הייתה מתחנכת בחינוך דתי לאומי גם אז היא הייתה מגישה קינוח פרווה? או שאנחנו אנשי הציבור הדתי הלאומי הפכנו לשועלי קרבות מנוסים, שרואים לפעמים רק את המטרה ולפעמים מפספסים את הדרך. כבר היינו מוצאים איזה רב שיתיר ויקל ויגיד שזה בסדר להגיש קינוח פרווה לאוכלי השרצים, גם ככה הם לא שומרי כשרות. והכול תחת חסותה של ההלכה.
זה לא סיפור סינדרלה אבל אין ספק שג'קי הפכה לאגדה.
וברוח אגדות, או שאולי הסיפור "אגדה חדשה " הותיר עליי את חותמו . או שאולי ברוח ימי פורים המתקרבים ומתרגשים לבוא לעולם. החלטתי לעשות ונהפכו גם בבית שלי וללכת למוסך. להתמודד עם הפחדים שלי, שאולי קיימים בכל אישה ולהאמין שלא יעבדו עליי, ופשוט יתקנו את האוטו המרעיש שלי. זאת אומרת רעש זה קול חלש לעומת מה שהאוטו שלי מוציא מעצמו בשבועות האחרונים. הרעש שהאוטו שלי עושה עד כדי כך חזק שאני מתקרבת לגן לאסוף את הילדים שלי הם מבקשים מהגננת שתלביש להם את המעיל כי אמא באה זאת על סמך שמיעה בלבד.
החלטתי בצעד אמיץ ללכת למוסך כי אם אין אני לי מי לי… ואין שעה יפה יותר מהשעה הזאת.
יום שלם של הסברים איפה המוסך, כולל סימני היכר ברורים ביותר:"בין החנות של המברגים ליד החנות של המקדחים נמצא המוסך" והכי חשוב כשאת נכנסת למוסך תעשי את עצמך מבינה ובעיקר מתעניינת… לא היה לי נעים להגיד שהדבר שהכי עניין אותי זה כמה זמן ייקח התיקון. ובכל זאת השתדלתי וזכרתי אפילו את הדגם של האוטו כולל השנה ולא ידעתי שהוא רק בצבע ירוק!
נכנסתי למוסך לקח לי בערך שלש שעות למצוא אותו כי כל המוסכים בחיפה נמצאים בין חנות מברגים לחנות מקדחות ונראים אותו הדבר. המוסכניק ביקש ממני לפתוח את המכסה מנוע ואני בנונשלנטיות פשוט פתחתי את תא המטען… לא עזר כל הביטחון לא עזר כל הידע המקדים (אז רגע ירוק זה לא דגם של אוטו).
המוסכניק שהבין כבר עם מי יש לו עסק ובלי להתבלבל אמר תקשיבי הלך לך הפנץ זה יעלה אחרי הנחה לא כולל עבודה לא כולל מע"מ לא כולל שירות 500 ש"ח. הסברתי לו , קודם כל לי לא הלך הפנץ כי אין דבר כזה. אם כבר הלך לי הפרנ'ץ אבל זה רק בגלל שאני במוסך…. ואצל הקוסמטיקאית ברחוב ששם החנויות לא נראות אותו דבר זה דווקא עולה 50 ש"ח כולל עבודה כולל שירות כולל חיוך כולל הכל! למה אצלו זה כ"כ יקר ?
המוסכניק התפוצץ מצחוק ואמר לי שפנץ זה חלק מהאגזוז. הכניס את היד עמוק לתוך הכיס, ודרך אגב, גם ממלמל על זה שהלך גם משהו במנוע. וזה כולל עבודה ביחד עם הפנץ תוספת של עוד 200 שח…
ומשגרירות פולין נמסר : ההרשמה ללימודי מגדר החלה, אבל במחשבה שנייה אולי כדי שתלמידי להכין את הדגים החריפים של ג'קי…
