פרופ' משה (מקס) ימר הלך לעולמו

בירושלים, נפטר פרופ' משה (מקס) ימר, פיזיקאי, חתן פרס ישראל בהיסטוריה של המדע וחתן פרס א.מ.ת ומן החוקרים המקורבים שעבדו עם אלברט איינשטיין בשנותיו האחרונות. בן 95 היה במותו.

כתב דתילי 21/12/2010

פרופ' ימר נולד בברלין ולמד פיזיקה באוניברסיטה של וינה. את לימודי הדוקטורט סיים באוניברסיטה העברית והיה חבר סגל בה. פרופ' ימר היה חבר סגל בהרווארד, באוקלוהומה ובאוניברסיטה של בוסטון. אלברט איינשטיין כתב את ההקדמה לספרו של ימר "מושגי החלל".

בשנות החמישים, הצטרף פרופ' ימר לאוניברסיטת בר-אילן והקים בה את המחלקה לפיזיקה ועמד בראשה. לימים שימש נשיא האוניברסיטה ורקטור בר-אילן. פרופ' ימר חקר את יחסו של איינשטיין לדת ולאלוקים וריכז את ממצאיו בספר "איינשטיין והדת". הלווייתו נערכה היום (א') בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.

- פרסומת -

נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קווה מתלמידיו של ימר כתב לזכרו את הדברים דלהלן:

פרופ משה (מקס) ימר, מורי ורבי, הוא מהאבות המייסדים של אוניברסיטת בר אילן. מקומו הנכבד שמור לו בתולדות בר-אילן כמי שהקים את המחלקה לפיזיקה (שנפלה בחלקי הזכות למצוא בה את ביתי המדעי), שימש בכהונות הבכירות של רקטור ונשיא והיה חבר של קבע בחבר הנאמנים ובועד המנהל ותרם תרומה שלא תסולא בפז לעיצוב דמותה של האוניברסיטה. אבל מעבר לתארים האלה אנו הוקרנו אותו בשל היותו תלמיד חכם חריף ורחב אופקים, שהעמיד דורות של תלמידים, וזכיתי גם אני להימנות על תלמידיו.

פרופ' ימר, זיכה את הבאים בשערי האוניברסיטה במנה גדולה של בינה ודעת ותרם רבות להעלאת רמתו וקרנו של המוסד ולהתבססותו בלב הקהילה האקדמית הישראלית והעולמית. הישגיו המדעיים זכו להוקרה בדמות פרס ישראל בתחום הפילוסופיה של המדע, ופרס א.מ.ת בגין מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. ספריו תורגמו לעשרות לשונות והוא היה מוכר ומכובד בקהילת חוקרי הפיזיקה בעולם ונודע בעיקר כאחרון תלמידיו של איינשטיין שעוד נותרו בחיים. לפני כשנתיים יזמתי תרגום לעברית והוצאה לאור של ספרו החשוב "איינשטיין והדת" שזכה לכמה מהדורות.

עיקרו של הספר מתמצה, כך נראה לי, במימרה של איינשטיין, "מדע בלי דת צולע על ירכו, דת בלי מדע היא עיוורת". פרופ' ימר לא מצא סתירה בין תפיסתו המדעית ותפיסתו האמונית של אינשטיין. במלים אחרות- ובהתאמה גמורה עם הגותו הדתית של איינשטין שהוצגה על ידי ימר כיד אמן בספר- רק "לאחר מדעי הטבע", רק בהסתמך על אמיתות שמתגלמות בחוקים של מדעי הטבע, יכול אדם לרדת "לעומקו של המדע האלוקי".

חוק מדעי בעיני רוחה של היהדות, הוא גילוי רצונו של האלוהים, כל ניגוד בינו ובין האמונה הדתית הוא מדומה, תולדה של חוסר בידע האנושי שסופו להתמלא. את כל אלה למדנו גם מאיינשטיין וראוי שנזכיר ונברך גם את פרופ' ימר על שזיכה אותנו בלקח זה. זכרו ומורשתו של הפרופ' ימר, מורי, רבי, ורעי, יישארו עימנו לנצח וישמשו מודל למדענים ולחוקרים שעוד יבואו. יהא זכרו ברוך.