ברחוב שקט באחת השכונות הוותיקות, בפתח של דירה ישנה, הבחינו השכנים בריח עז ומטריד שנדף מדי ערב. תחילה חשבו שמדובר בפסולת רגילה, אולי בעיה בתשתית הביוב. רק לאחר שהוזעק איש מקצוע – התגלתה האמת: אדם ערירי, בשנות ה-70 לחייו, גר במשך שנים בתוך דירה עמוסה לעייפה – בגדים, עיתונים, סירים עם שאריות ישנות, כלים מרקיבים, אפילו חפצים מן הרחוב. הסיטואציה הייתה קשה, אך לא נדירה.
האגרנות הכפייתית – תופעה רגשית עמוקה, לא "עצלנות"
לצד תדמית של שמרנות, חסד ועזרה הדדית, גם בציבור הדתי ישנם קשישים עריריים, אנשים עם מוגבלויות, או פשוט כאלו שאיבדו שליטה – ומצאו את עצמם בתוך מציאות של אגרנות כפייתית. זוהי תופעה מוכרת, שגם אם קשה לדבר עליה – חשוב להתמודד איתה.
מהמרכז הארצי לפינוי דירות נמסר: "אנחנו מקבלים פניות גם ממשפחות מהמגזר הדתי – לעיתים מדובר בהורים מבוגרים, לעיתים בנפטרים שדירתם נחשפת רק לאחר פטירתם. במקרים רבים, המשפחה עצמה המומה מהיקף ההזנחה ומהעומס בדירה".
הלכה, חסד ויחס לאדם: נקודת המבט של ההלכה
מנקודת מבט תורנית, היחס לאדם שגר בדירה מוזנחת חייב להיות מתוך חמלה ולא שיפוט. החובה לשמור על כבוד הבריות גוברת לעיתים אפילו על איסורים הלכתיים. ואם יש מצווה שממשיכה גם לאחר מותו של אדם – הרי שזו חסד של אמת, במיוחד כאשר מדובר בניקוי דירה של נפטר, או טיפול ברכושו.
רבני קהילות רבים, במיוחד בערים דתיות כמו מודיעין, אלעד ובית שמש, כבר נתקלו במצבים שבהם נדרש פינוי דירה מוזנחת. ברוב המקרים, מדובר בדירות של קשישים או ערירים, ולעיתים קרובות – גם באנשים שצברו רכוש כתחליף למערכות יחסים.
איך ניגשים לפינוי דירה מהמגזר הדתי?
אחד האתגרים שמזכירים אנשי המרכז הארצי לפינוי דירות הוא הצורך ברגישות מיוחדת למאפיינים של המגזר הדתי. בין השיקולים:
- שבתות וחגים – תיאום מול המשפחה או מול הדייר כך שלא ייפגעו זמני קודש.
- תשמישי קדושה – במקרים רבים מתגלים סידורים, ספרי קודש, מזוזות ישנות או חפצים עם משמעות דתית שיש להתייחס אליהם בקדושה.
- הקפדה על צנעת הפרט – הקפדה על דיסקרטיות מוחלטת, במיוחד כשמדובר בקהילה סגורה.
- שיתוף פעולה עם רבני הקהילה – לעיתים מדובר בדמות שמוכרת לרב או לגבאי – ויש חשיבות לגיבוי הלכתי ומוסרי לפינוי.
כשעזרה הופכת למצווה
במקרה שאירע לאחרונה במודיעין עילית, פנתה משפחה למרכז הארצי לפינוי דירות לאחר שגילו כי דירת הסבא המנוח הייתה למעשה מרקם סבוך של רהיטים שבורים, ארגזים מלאים בכלי פלסטיק משומשים, עיתונים בני עשור וריחות חמוצים מהמטבח. רק לאחר מיון יסודי התגלו בין ערימות הפסולת גם תעודות זהות ישנות, מעטפות עם מזכרות ואפילו מסמכים נדירים ממשפחתו של הרב המנוח.
"זו הייתה עבודה עדינה. ביקשו מאיתנו שנשמור על כל מה שעלול להיות חשוב", סיפר אחד המפנים. "הרגשנו שאנחנו שותפים לא רק לפינוי – אלא גם להחזרת הכבוד של האיש לביתו".
חינוך מונע: הדרך לצמצם את התופעה
המרכז הארצי לפינוי דירות מדגיש: הדרך היעילה ביותר לצמצם את תופעת האגרנות היא בהעלאת מודעות. בציבור הדתי, ערכי הצניעות והכבוד לעיתים מונעים שיח פתוח על הקושי. אך דווקא מתוך מחויבות לערבות הדדית – יש מקום לדבר, להדריך, ולספק מענה.
שילוב של ייעוץ נפשי, הדרכה קהילתית, ושיתוף פעולה בין הקהילות, הרבנים וגופים מקצועיים יכול להוות מענה משולב: גם לגוף – וגם לנפש.
בסופו של דבר, אגרנות היא לא עניין של סגנון חיים – אלא מצוקה. ודווקא בתוך חברה שמרנית וערכית כמו בציבור הדתי, יש חשיבות רבה לתגובה אנושית, ערכית ומקצועית. המרכז הארצי לפינוי דירות פועל בשיתוף עם אנשי מקצוע, עובדות סוציאליות, ורבני קהילות – כדי לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור, ושכל דירה תחזור להיות בית.
