דעה:שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום פתיחת שערי בית הספר

0
80
(צילום: עמיעד טאוב)

לאחר חודשיים של תפקוד כחברת השמה במשרה מלאה, מבקש עמיעד טאוב להודות להלל ולשבח את ציבור המורים. הנכונות שלהם לחזור לזירת התופת הבית ספרית ולהתמודד עם עשרות זאטוטים חסרי מנוח שזה עתה סיימו מספר חודשי רביצה וכוחם עוד במותניהם הדקים משולה בעיניו ללוחם שחוזר מרצונו החופשי למנהרות התופת של החמאס רגע לאחר שניצל ממטען בדרך נס.

עמיעד טאוב 01/09/2015

שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום פתיחת השערים

"פתח לנו שער בעת נעילת שער" יש הקוראים תפילה זו בכוונה גדולה רק בעת תפילת נעילה ואילו אני מהרגע שבו הוכרז על סיום שנת הלימודים מקפיד לשלבה מידי יום לפחות שלוש פעמים בסדר יומי.

אודה ולא אבוש כי בעבר פתיחת שערי בתי הספר שנת הלימודים מעולם לא היוותה אירוע משמח עבורי.יהלום לא מלוטש שכמוני תמיד העדיף את חופי הים על שולחנות העץ הקלסטרופוביים, את הצפייה במשחקי הפועל על פני הפעלים המשמימים "פעל פיעל והתפעל" ואת מגרשי הספורט על פני שיעורי הכימיה המעייפים (אפילו בוגי לא מצליח להבין את ההבדל בין פרוטון לנוירון אין פלא שלי זה נשמע כמו חלקים של ביצה) את הפוטנציאל שיש מורים שטענו שיש לי העדפתי לנסות ולמצות באוויר הפתוח.

הכל הכל אני יכול כי זה החופש הגדול

החופש הגדול שימש עבורי כמעין מחולל חמצן כזה שבסיומו אנסה לשרוד עונה נוספת של הרחקות השעיות ושאר מרעין בישין להן זכה כל תלמיד בעל הפרעות קשב בשנות השמונים. השנים חלפו הילדים גדלו והגיעו לכיתות ואף לחטיבת הביניים ואני הפכתי לחסיד של מערכת החינוך, למעריצם של מורי ישראל ולעפר לרגליהם לכל מי שיכול לקחת אחריות על הפרחחים.

אגב, זה המקום להעלות שוב על נס את פועלם של מורי ישראל האיכותיים ולברכם מכל הלב על נכונותם לחזור לזירת התופת הבית ספרית ולהתמודד עם עשרות זאטוטים חסרי מנוח שרק עתה סיימו מספר רב של חודשי רביצה וכוחם עוד במותנם הדקים לאחר חודשיים בודדים של מנוחה. למה הדבר דומה בעיניי ללוחם שחוזר מרצונו החופשי למנהרות התופת של החמאס רגע לאחר שניצל מהם בדרך נס. אגב מי שטבע את המונח "מחאת הסרדינים" כנראה לא היה מודע לכמות הממתקים והג'אנק פוד שהם האביסו בחופש הגדול.

על מורים ומנהרות תופת

והנה נער הייתי וגם זקנתי ואף הולדתי צאצאים ולפתע תחילת שנת הלימודים נדמית לי כמו הדבר הכי נפלא בעולם. זה לא שאני לא אוהב את העובדה שהזאטוטים שאני מגדל ללא חינוך משתלטים לי על המחשב החיים הארנק ושעות הלילה המאוחרות ואת הצורך לעבוד בחברת ההשמה הפרטית שלהם המספקת תעסוקה במשרה מלאה. אבל אם יש הזדמנות חוקית להעביר אותם לאחריות של מורים שאין להם ברירה ולקבל אותם חזרה רצוצים ומיוזעים בשעות הצהריים המאוחרות לא אני זה שאצא נגד המערכת. מעולם לא ברכתי בכוונה גדולה יותר:"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בית ספרי

אל אחד מבית הספר הרבים בהם שהיתי בתקופת נערותי הגיע מפקח ממשרד החינוך הגיע לבדיקה בבית הספר. הוא נכנס לכיתה והכיתה הייתה מבולגנת, מלאה בתלמידים שובבים שעשו רעש, זרקו גירים, שום דבר לא היה בשליטה המפקח החליט להוציא החוצה אחד מאיתנו, ובחר את התלמיד הכי גבוה מכולם אחד מאלו שלא הפסיקו לפטפט. אחרי 15 דקות, ניגש אליו חברי לשולחן הלימודים בהיסוס ושאל בפחד: "אמממ… אפשר בבקשה לקבל בחזרה את המורה שלנו?"

שיתוף

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן