לזכרו: 30 ללכתו של פרופסור יעקב בלידשטיין

0
89
פרופסור יעקב בלידשטיין ז"ל. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב

ביום שישי, הושענה רבה, יסתיימו ימי "השלושים" לפטירתו של חתן פרס ישראל ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו, פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל ובמשך שתי קדנציות דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מרכינה את ראשה לזכרו של פרופ' יעקב בלידשטיין, חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו, שהלך לעולמו בכ"א אלול, 10 בספטמבר. בלידשטיין היה פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל. בן 82 היה במותו.

דורות של תלמידים נחשפו בהרצאותיו המרתקות לכתביו והלכותיו של רבי משה בן מימון. תרומתו לחקר ההגות ההלכתית של הרמב"ם זכתה להכרה נוספת, כשהוכתר לחתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת תשס"ו (2006). הוא היה החוקר הראשון מאוניברסיטת בן-גוריון שזכה בפרס היוקרתי. משנת 2007 שימש כחבר האקדמיה הישראלית למדעים.

מסקנותיו המדעיות של פרופ' בלידשטיין באו לידי ביטוי בספרו "עקרונות מדעיים במשנת הרמב"ם. עוד שלושה ספרים פרי עטו זכו אף הם לתהודה בינלאומית.

עולמו של הרמב"ם נחשף לפני פרופ' בלידשטיין עוד בצעירותו, בהיותו תלמיד ישיבה בניו-יורק. בשנות ה-70 המוקדמות השתלט הרמב"ם על חייו האקדמיים. לאוניברסיטת בן-גוריון הגיע בלידשטיין בשנת 1972, זמן קצר לאחר עלייתו מארה"ב לישראל, ומאז ועד השנים האחרונות מילא באוניברסיטה מגוון תפקידים אקדמיים בכירים. הוא היה ראש המחלקה למחשבת עם ישראל וממקימי המרכז הבינלאומי על שם גורן גולשדטיין למחשבת ישראל; במשך שתי קדנציות כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה.

ראש המחלקה למחשבת ישראל, פרופ' עודד ישראלי, שירטט קווים לדמותו של מורו ורבו: "פרופ' בלידשטיין, ממניחי היסודות של המחלקה וממוביליה במשך שנים רבות, היה מומחה בעל שם עולמי בספרות רבנית ומדרשית ובתולדות ההלכה. עניין מיוחד היה לו בתיאוריה פוליטית במסורת היהודית ובקשר בינה ובין הדמוקרטיה הישראלית. אך מעבר לכל אלה יעקב היה אזרח למופת. הוא היה מחויב בכל מאודו לקהילות שבתוכן פעל, ובכלל זה לקהילה האקדמית באוניברסיטת בן-גוריון ולמחלקה למחשבת ישראל בפרט.  גם לאחר פרישתו לגמלאות, בכל שעה שבה נקרא אל הדגל, הוא התייצב ותרם לחיזוק תחומי המחקר וההוראה של המחלקה. מעמדו הבינלאומי הקרין על המוניטין של המחלקה ושל חבריה. בכל מקום בעולם שאליו הגעת כאיש המחלקה למחשבת ישראל באב"ג, ידעת שמזהים אותה כ'מחלקה של בלידשטיין'. ואולם חותמו ניכר בעיקר בשאר-הרוח שאותו הוא האציל גם באמצעות תלמידיו ועמיתיו ושנצרבה בליבת העשייה המחקרית של המחלקה – הישגיה הרבים ומצוינותה רשומים במידה רבה לזכותו".

בנימה אישית מסיים פרופ' ישראלי את דברי ההספד לפרופ' בלידשטיין: "מאז שקלט אותי כמורה במחלקה שבראשה הוא עמד הפעים אותי בדמותו הפער בין שיעור קומתו ומעמדו כחוקר, למדן ותלמיד-חכם, לבין צניעותו ופשטות ההליכות שלו. אישיותו ורוחו המחקרית יוסיפו לפעם בתלמידיו ובמחלקה למחשבת ישראל כולה. אבל את האיש החכם, הצנוע ומעורר ההשראה הזה עצמו – אותו איבדנו. חבל על דאבדין".

יעקב בלידשטיין הותיר אחריו אישה, ד"ר בתיה בלידשטיין, פסיכולוגית, גמלאית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושישה ילדים.

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן