בשבוע שעבר, הלכה לעולמה אמונה ירון, בתו הבכורה של ש.י עגנון. חבל שההודעה על מותה לא הדהדה כראוי בתקשורת. תחושה אישית שלי – לא חלקנו לה את הכבוד הראוי.
לאה ברק 24/06/2015
בשבוע שעבר, הלכה לעולמה אמונה ירון, בתו הבכורה של ש.י עגנון. חבל שההודעה על מותה לא הדהדה כראוי בתקשורת. תחושה אישית שלי – לא חלקנו לה את הכבוד הראוי.
כי אמונה לא הייתה רק בתו של. היא תרמה תרומה ענקית לספרות העברית בהוצאתם לאור של כתבי אביה שלא יצאו לאור לפני מותו. את שנות חייה האחרונות לאחר מותו של עגנון, היא הקדישה להוצאת כתביו עם כל הקשיים ולבטי הנפש הכרוכים בכך. רשימת הספרים שאמונה הוציאה היא ארוכה ומעידה על עמל רב ועל שנים של מסירות נפש גדולה. כהכרת טובה כלפיה וכמתן כבוד אחרון אני מוצאת לנכון להביא את רשימת הספרים המפורטת: שירה, עיר ומלואה, בחנותו של מר לובלין, לפנים מן החומה, אתם ראיתם, מעצמי אל עצמי, פתחי דברים, ספר סופר וסיפור, קורות בתינו, אסתרליין יקירתי, תכריך של סיפורים וחילופי אגרות.
חלק מהספרים שפרסמה אמונה עוררו כלפיה ביקורת קשה, במיוחד אמורים הדברים על הרומן "שירה". היו שטענו שעגנון לא רצה בפרסומו. אמונה טענה נגדם שאביה הורה לה להוציאו לאור, גם אחיה חמדת ציטט את עגנון שאמר לו: "אחרי אריכות ימי, יכולים אתם להוציא את הספר". הביקורת טענה במיוחד כנגד האווירה החילונית של הרומן והנושא המורכב שהוא מעלה, נושא המאיים על שלמות המשפחה ולא עולה בקנה אחד עם סיפורי חסידים ויראים שכתב. היו שטענו גם נגד פרסומם של המכתבים בין עגנון ואשתו ב"אסתרליין יקירתי", שהרי מכתבים בין בעל ואשתו יפה להם הצנעה. אמונה הייתה נחושה בדעתה שכל מה שאביה העלה על הכתב מן הראוי שיתפרסם.
ואכן, ספרים אלה תורמים להבנת עולמו של עגנון ומאפשרים הסתכלות עמוקה והבנה נוספת של הספרים שפורסמו בחייו. גם אם הנופים והאווירה שונים פה ושם, עגנון הוא אותו עגנון, אותו סופר התוהה על מהותה של זוגיות ועל הלך רוחם וחלומותיהם של אנשים. יהי זכרה של אמונה ירון חקוק לעד בארון הספרים היהודי.
ממש נהנתי לקרוא את הכתבה, אני מעוניין לקרוא עוד כתבות משוג זה
תודה אריאל מזרחי