שיח עם ילדים בגיל יסודי על פורנוגרפיה

בעקבות "חוק הפורנו" שיזמו ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) וח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) ושעבר הבוקר בועדת המשנה של ועדת הכלכלה שבכנסת מציג ישי גרינבאום, עו"ס קליני (M.S.W) ומטפל בילדים בעלי התנהגות מינית פוגענית, מספר דרכים להתמודד עם המתח שבין מקומנו כהורים מאפשרים ובין תפקידנו לשמור על ילדינו ועל הדרכים המומלצות איך "לעשות את השיחה" על מיניות ופורנוגרפיה עם הילדים הצעירים לאחר שנחשפו לתוכן פורנוגרפי ברשת.

ישי גרינבאום 12/12/2018

היום, אושר בהצבעה בוועדת הכנסת הגבלת תכנים מיניים באינטרנט, על מנת למנוע מילדים חשיפה לא מותאמת. חוק זה ידוע בשם "חוק הפורנו". גם אם חוק זה יעבור, ילדנו ימשיכו להיחשף לתכנים פורנוגרפיים בדרכים שונות כמו הוואטסאפ, כך לפי האיגוד הישראלי לאינטרנט.

לפי שאלון אינטרנטי רב משתתפים משנת 2015, נמצא בשבין 2%-4% מהילדים נחשפים לפורנוגרפיה עד כיתה ב'. וכ-15% עד 35% מהילדים נחשפים לפורנוגרפיה עד כיתה ו'. כנראה שמשנת 2015 המצב החמיר.

- פרסומת -

חשיפה למיניות בגיל צעיר מדי, יכולה להחוות כפגיעה מינית לכל דבר, יכולה להוביל להתנהגות מינית ואף פוגענית כלפי ילדים אחרים.

אך, לא כל הילדים שנחשפים בגיל היסודי חווים זאת באותו האופן.

יחס ההורים והשיח על כך, יכול להשפיע משמעותית על הילדים. במחקר (commendador ,2010) נמצא שישנה חשיבות גדולה לתיווך של ההורים לחשיפה המינית. אביא שתי דוגמאות אמיתיות להתייחסות של הורים וההשפעה על ילדיהם:

ילד בן 8 ראה סרטון של התנהגות בעלת אופי מיני בין גברים שנשלח אליו בוואטסאפ. בעקבות כך שאל את אמו: "האם בנים אוהבים זה את זה כמו בנות?" אמו שהתבלבלה מהשאלה ותהתה מה זה אומר על בנה ענתה: "לא, הם לא כמו בנות" השיחה לא התפתחה. מאוחר יותר נודע לאם דרך צוות בית הספר אודות החשיפה. תגובת האם לשאלת בנה לא אפשרה לו להבין במה צפה.

ילד בן 6 ראה ילד אחר מתנהג באופן מיני חריג, הוריו שוחחו איתו, שאלו איך הוא מרגיש, מה הוא ראה, מה הוא חושב על זה והסבירו לו שזה התנהגות של מבוגרים. התייחסות זו איפשרה לילד להכיל את החוויה, ולסמוך על הוריו ביכולת ובפתיחות לשתף אותם בחוויות דומות.

אז כיצד לפעול כאשר אנו יודעים שילדינו בגילאי היסודי או קודם לכן, צפו בתוכן מיני לא מותאם?

חשוב מאוד – בנושאים אלו, יחס ההורים משפיע רבות על דרך התמודדות הילד.

רוב ההורים שמגלים שבנם צפה בפורנוגרפיה, קופצים מהר ל"אסור". בכך הם פוגעים ביכולת של בנם לשתף אודות החוויה שעבר ומפחיתים את הסיכוי לשיתוף דומה בעתיד.

לכן, ישנה חשיבות רבה לסדר ההתייחסות שלהלן:

  1. היכן צופה? כמה זמן? במה צופה? ראשית יש לשאול בדיוק מה גבולות הצפייה, איך הגיע לשם. נסו להבין מה קרה ומתי? צפו בסרטון מהתחלה עד הסוף. כך תוכלו לדעת מה הוא ראה ולהתייחס אליו בהתאם.
  2. שאלו את הילד: "מה אתה חושב ומרגיש על הסרט?" נסו להבין את עולמו, האם זו הייתה חוויה שלילית? נעימה? קבלו בהבנה כל תחושה שהוא משתף איתכם, רק ככה הוא ירגיש בנוח לשתף גם בעתיד.
  3. הסבירו: "כמו בשאר הסרטים שאתה רואה גם הסרט הזה הוא לא אמיתי. אומנם האנשים אמיתיים, אבל הם עושים 'כאילו', כמו שחקנים בסרטים אחרים". תיווך זה החלק החשוב. יש להבהיר שמדובר בסרט. הבנה זו שמה את כל החוויה בפרופורציות מתאימות יותר לעולמו של הילד. הוא יודע שכמו שבסרטים אחרים יש הבדל בין מציאות לדמיון, גם כאן.
  4. הסבירו: "אנחנו לא מרשים לראות סרטים כאלו, זה לא מתאים לגיל שלך" כמו בגבולות אחרים בבית, אנחנו עוזרים לילדים שלנו להבין מה מתאים להם. גבול זה יעזור לילד להגביל את סיפוקיו כשהוא יהיה צריך לעשות זאת.

בהצלחה,

M.S.W ישי גרינבאום

מטפל בילדים בעלי התנהגות מינית פוגענית

אל"י

Commendador K. A. (2010). Parental influences on adolescent decision-making and contraceptive use. Pediatric nursing, 36(3), 147-170.