בא לשכונה בחור חדש – היישובים החדשים שקמו וצמחו בעשור האחרון

0
60

בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית בבנייתם ובצמיחתם של יישובים קהילתיים – חדשים וותיקים. עלייה זו באה דווקא על חשבון הערים הגדולות והמרכזיות שעד לפני זמן קצר היו אטרקטיביות במיוחד ומשכו אליהן ישראלים רבים. מה הוביל לשינוי? הסיבות לפניכם

זאב נחמנזון 08/01/2020

הנהירה לעיר החלישה עם הזמן את מעמדם של המושבים והקיבוצים וחלום המגורים בבית פרטי במושב הלך והפך פחות רלוונטי בקרב ישראלים רבים. הסיבה לכך היא שהערים האורבניות מרכזיות, עמוסות והומי אדם, בעלות תשתיות טובות יותר, שירותי חינוך, בריאות וטכנולוגיה גבוהים וכן מגוון רחב של מקומות עבודה אותו הן מציעות.

זאת ועוד, בעשור האחרון החלה מגמה של מעבר למגורים אורבניים, דווקא ביישובים הבינוניים בגודלם. מיקומם האטרקטיבי במיוחד – קרבה לערים גדולות כמו תל־אביב וחיפה, השירותים המוניציפליים ואיכות החיים אשר הם מציעים, משכו אליהן קהל מתעניינים רב.

בנייה חדש, יישוב חדש

ברשימת היישובים הצומחים ביותר בישראל בעשור האחרון לא תמצאו את שמותיהן של הערים הגדולות בישראל, בהן למעלה מ-100,000 תושבים. במקומן, תמצאו שמות של יישובים חדשים וותיקים מאד, ששבו למרכז המפה הדמוגרפית וביניהם – היישוב חריש. צמיחתו של יישוב זה בשנים האחרונות היא הגבוהה ביותר, מה שמתבטא בעיקר בדירות למכירה בחריש הנבנות שם עקב ההיצע והביקוש הרבים

צמיחתו של יישוב זה בשנים האחרונות היא הגבוהה ביותר, מה שמתבטא בעיקר בדירות למכירה בחריש הנבנות שם עקב ההיצע והביקוש הרבים. יישובים נוספים כמו עתלית, אופקים, טירת הכרמל, נתיבות ושדרות מציגים גם הם צמיחה מרשימה.

מה שבטוח – הנתונים הכלליים מראים כי ישראלים רבים מעדיפים מגורים ביישובים קהילתיים יותר – שהעלויות בהן נמוכות משמעותית מאלו בערים הגדולות, ובפרט מאפשרים קיומה של מסגרת משפחתית מתאימה עבור הצעירים המעוניינים בה.

צפון, מרכז או דרום

בדרום הארץ ובצפונה צמיחת היישובים גבוהה ביחס לזו שבמרכז הארץ, הנשאר מאחור עקב הפקקים והעומס בכבישי האזור. התנופה בפיתוח תשתית כבישים מוצלחת מאפשרת הגעה קלה ומהירה יותר מישובים באזורים אלה לערים מרכזיות גדולות וכך גם חיסכון בזמן רב בנסיונות למצוא חנייה ובעמידה בפקקים.

שאלה של תכנון

יתכן ומגמת הצמיחה מכוונת בחלקה גם על־ידי מדיניות הממשלה, אשר הציפיות ממנה בצמצום משבר הדיור גבוהות. לפני מספר שנים, החלה מדינת ישראל בהרצת תכנית דיור למשתכן. כדי להוציאה לפועל נדרשה לרענן את היישובים במרכז ולשווק את אלו הוותיקים שבפריפריות. באופן זה, החלה תנופת הפיתוח בחריש והוצאו מכרזים לערים דומות נוספות.

אם עד שנת 2009 היה חריש ישוב לא פופולרי במיוחד, כיום נמסרות בו כ-300 דירות מדי שנה. ביניהן גם דירות בעלות 5 חדרים, המזמינות אליהן גם משפחות גדולות יותר המעוניינות ברמת חיים משודרגת יותר.

תשתיות, מישהו?

הערים הגדולות מציעות מגורים במגדלים ובמבנים בהם מתבצע תמ"א 38, לעומתן מציעים היישובים אדמות חדשות ושטחים לא מנוצלים רבים. קרקע זולה זו משפיעה ישירות על מחירי הדיור, שבתורם מושכים את האוכלוסיה המודרנית והצעירה.

בעוד שביישובים הוותיקים קיימות תשתיות ישנות זוכים מאידך התושבים לרענון משמעותי בתחומי החינוך, השירותים המוניציפליים, התחבורה והבריאות. הכנסותיהם הגבוהות של התושבים החדשים וכן התקציבים המדיניים מפתחים ומחזקים את השירותים הללו עבור התושבים הצעירים והותיקים כאחד.

התקציב הממשלתי עבור היישובים החדשים אף גבוה יותר. זאת לשם הפיכתם ליישובים אטרקטיביים יותר בעלי מגוון בתי ספר, גנים, מוקדים רפואיים, מתנ"סים, ובפרט – כבישים מהירים הנגישים לערים הגדולות.

נראה כי יישובים כדוגמת חריש הם כאן כדי להישאר, לגדול ולצמוח, עם אוכלוסייה צעירה, קהילה מעורבת ורשות מקומית עצמאית. כפי שזה נראה בשנים האחרונות – מסתמן כי המגמה החדשה תוסיף לעלות ולהצליח.

שיתוף

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן