הרב יעקב אריאל: אין לקיים הפגנה מול ביתו של איש ציבור במידה ונגרם סבל לשכנים

רב העיר רמת גן לשעבר, הרב יעקב אריאל פוסק במאמר חדש ב'תחומין' של מכון צומת כי אסור לקיים הפגנה מול ביתו של איש ציבור במידה והיא גורמת לשכנים לסבל. "זכות המחאה וחופש הביטוי הן זכויות יסוד אלמנטריות בחברה דמוקרטית, אולם עליהן להתחשב בזכויות אלמנטריות של אזרחים אחרים, ולכן עליהן להיות מוגבלות בזמן ובמקום"

צילום: יוסי זליגר

רב העיר רמת גן לשעבר ואחד מבכירי רבני הציונות הדתית הרב יעקב אריאל מתייחס במאמר הלכתי שמתפרסם בכרך החדש של 'תחומין' של מכון צומת לזכות ההפגנה ומגבולותיה. במאמרו פוסק הרב אריאל כי למרות זכות המחאה וחופש הביטוי, אין לרוב סמכות לרמוס את זכויות הפרט של יחידים, ולכן אין לקיים הפגנה מול ביתו של איש ציבור במידה ושכניו סובלים ממנה.

הרב אריאל מציין כי ישנם דרכים חלופיות להפגין מבלי לגרום לפגיעה בשכנים כמו למשל הפגנה בקרית הממשלה או במקומות שאין בהם הפרעה לשגרת החיים. כמו כן, לדבריו, ניתן להתיר הפגנה באזורי מגורים רק אם מדובר במחאה שקטה של יחידים שאינה מרעישה ואינה מפריעה לחיים התקינים באזור.

הרב יעקב אריאל: "זכות המחאה וחופש הביטוי הן זכויות יסוד אלמנטריות בחברה דמוקרטית, אולם עליהן להתחשב בזכויות אלמנטריות של אזרחים אחרים, ולכן עליהן להיות מוגבלות בזמן ובמקום. למרות חשיבותן, לא ייתכן שנחסום את המעבר ברה"ר בלב ישוב עירוני, ונפריע לשלוותם של התושבים המקומיים שעות ארוכות וימים רבים. מכיוון שאפשר לקיים הפגנות בקריית הממשלה, או במקומות אחרים, אין הצדקה לאפשר הפגנות באזורי מגורים".

הפגנה

הרב אריאל ממשיך ואומר, "גם לדעת הסבורים שאפשר לקיים הפגנות באזורי מגורים יש הכרח לווסת אותן. כל הפגנה חייבת להיות חד-פעמית ולזמן מוגבל. אין הצדקה לאפשר הפגנות חוזרות, וגם לא הפגנות אחרות, באותו מקום לעתים קרובות. צריך לאפשר גם לתושבים המקומיים לחיות את חיי השגרה שלהם במידה סבירה. 'רווח תשימו בין עדר לעדר'. לדוגמא, אפשר לקבוע תקנה שלא תורשה הפגנה נוספת באותו מקום תוך שלושים יום. יש מקום רק למחאה שקטה ונקודתית כגון מספר קטן של אנשים היושבים בשקט, על המדרכה, ושלטים בידיהם מבלי שהם מפריעים לתחבורה ולחיי התושבים בסביבה. זכות חייו של התושב המקומי לא נופלת מזכות המחאה של המפגין".

- פרסומת -

המאמר המלא מתפרסם כאמור ב'תחומין'. בימים אלו יוצא לאור הכרך ה-42 מסדרת ספרי 'תחומין' של מכון צומת, אשר נועדה לשמש במה לחדשנות תורנית-הלכתית ומהווה במה למחקרים אורתודוקסיים ולבירורי הלכה בנושא המדינה היהודית וסוגיות הנולדות מהמפגש בין אורח החיים היהודי לבין הקדמה והטכנולוגיה.