מה שונה הלילה הזה מכל הלילות?

העם היהודי, בארץ ישראל ובגולה מורכב ממגוון רחב של עדות. כור ההיתוך שהגיע לארץ הותיר אחריו מסורות אינסופיות הכוללות בתוכן חגים, מועדים, מאכלים ואפילו אופנה. יהודים ממרוקו, טורקיה, פולין, ארגנטינה ואפילו כורדיסטן וכן שאר המדינות בהן חיו יהודים בגולה השאירו אחריהם מנהגים יפים וייחודים עבור חג הפסח המתקרב ובא.

חג הפסח הוא חג צבעוני ומשפחתי במיוחד, עשיר במסורות שעוברות מדור לדור, מסבא וסבתא לנכדים. אז מה שונה הפסח הזה מכל העדות? ריכזנו כאן מספר מנהגים מעניינים וייחודיים של התפוצות היהודיות השונות.

איך אפשר שלא לפתוח בהכנות המתישות בלשון המעטה לפסח? אם גדלתם למשפחה גרוזינית בטח שמעתם לא פעם את השם "חקיס קווירא"- או בעברית "שבוע של גירוד". השבוע שלפני החג מוקדש כולו לניקיונות חמץ לכבוד פסח.

וניגש למנה העיקרית:  במשפחה תמנית למשל, תוכלו לשמוע את רצף המילים הבא מפי אחד הילדים על שולחן הסדר מא כ'בר הד'א אללילה, מן גמיע אללילי, כ'רג'ו ג'דודנא ואביינא, מן מצר בית אלעבודיא, מה כאנו יפעלו? או בעברית "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" שכמובן יזומר על ידי אחד מבני הזקונים במשפחה בתחילת ליל הסדר. את ליל הסדר בבית משפחה מרוקאית לעומת זאת, פותחים בשירת "בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא" כאשר תוך כדי שירה מסובבים את קערת הברכות על ראשי כל יושבי השולחן. יש אפילו מרחיקי לכת שמבקרים בבית השכנים ומפיצים גם שם את הברכה.

ומשהגיענו לאמצע קריאת ההגדה, את מכות מצריים, שכמובן נהגנו לשנן למבחן במעבר בין כיתה א' ל-ב', יהודי מצריים נוהגים "לשטוף" כל מכה, לגאול אותה ביין ולומר את המילה "עליהום" לאחר כל קריאת מכה, מבלי להסתכל על הדלי, כאילו שטפנו את אויבינו. בסוף קריאת עשרת המכות, נהוג לתת לאישה הקטנה ביותר במשפחה, לצאת מחוץ לבית, ולהשליך את המים המגואלים ביין רחוק מן הבית ולבקש ברכה לעצמה, ליושבי הבית ולקרובים אליה.

- פרסומת -

ועברנו לאפיקומן! אין כמו התלהבות בריאה וטובה על שולחן הסדר בין כל הנכדים והנכדות. מי יקבל את מתנת האפיקומן השנה?

אם תבקרו בחג הפסח אצל משפחה תוניסאית, עם סוף הסעודה המארח יחלק לכל אחד ואחת מהמשתתפים שתי חתיכות מצה מהאפיקומן. העליונה מיועדת לאכילה, ואם בברכות עסקינן- התחתונה מיועדת לסגולה.  אצל יהודי עיראק, לאחר מנהג "יחץ" וציית המצה, ראש המשפחה לוקח את האפיקומן, עוטף במטפחת משי יוקרתית וקושר באלכסון על חזהו או על הילד הקטן במשפחה. וכך אומר: "פיקדון זה אני מפקיד בידך עד סוף הסעודה, עד בוא שעת האפיקומן. והיה אם ייגנב מעמך, עליך לשלם לי סך אלף לירה זהב!" המטרה היא לעודד את שאר יושבי השולחן לגנוב את האפיקומן. שווה אלף לירות?

לבסוף אצל, הפרסים, כדי להשאר ערניים במהלך כל קריאת ההגדה, כאשר מגיעים למשפט "אילו הוציאנו ממצרים", כל אחד מהמשתתפים לוקח בצל ירוק  ומניחו על מי שיושב לידו. זה מנהג מקורי שגם נותן לילדים סיבה טובה להישאר ערים.

ורגע לפני שהחג מגיע וכולנו מסובים סביב השולחן, שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, ומנכ"לית משרד התפוצות, עו"ד ציונה קניג יאיר מברכים את כל אזרחי ישראל והתפוצות היהודיות ברחבי העולם בחג פסח כשר ושמח!