פשרת מגרון: איום ממשי

ד"ר חיים שיין , מרצה במכללת שערי משפט, מומחה לפילוסופיה של המשפט ולתורת השפיטה במאמר על המאבק במגרון.

 

ד"ר חיים שיין ו26/01/2012

ד"ר חיים שיין (צילום: באדיבות מור יוסף תקשורת)

     ממשלת ישראל החליטה לאשר פשרה שביסודה העתקת היישוב מגרון לאתר אחר זהו ניסיון לפתור פלונטר משפטי, ואגב כך ליצור איום של ממש על עשרות   יישובים שמהותם תשובה ציונית הולמת למבקשי רעתם של אזרחי ישראל ומימוש חזון השיבה למולדת.

   על גבעה נישאה בארץ בנימין, בדיוק במקום שבו נערכו צבאות שאול ופלשתים למלחמה, הוקם בשנת 1999 מגרון. 50 משפחות העפילו והתיישבו על גבעה נישאה סמוך לציר ירושלים-שכם, גבעת טרשים שאיש לא ישב בה, לא עיבד את אדמותיה, ואפילו צאן ובקר לא ליחכו את עשביה.

   בקרוואנים, בתנאי מגורים קשים, בלילות חורף מקפיאים ובימי קיץ שרביים, התגבש גרעין נפלא של דור אמת החש שייכות לארץ המובטחת, למדינת ישראל ולצבאה. בין המשפחות המתגוררות ביישוב יש כאלה המשרתים בקבע ביחידות מובחרות, בניהם ונכדיהם של גיבורי ישראל שמסרו את נפשם על הגנת המולדת בקרבות קשים עם מחבלים. בתחילת שנות האלפיים תמכה הממשלה ביישוב. שרים ממפלגת העבודה פעלו לבניית התשתיות, הוכנה תוכנית בניין עיר (תב"ע) והקרקע היתה בבעלות הממונה על הרכוש הממשלתי.

   בשנת ,2004 משנהגתה תוכנית ההתנתקות, נעצר הפיתוח של מגרון. גורמים ישראליים העוינים את ההתיישבות החלו בהליכים משפטיים נגד היישוב. מבלי שהוכחה בעלות ערבית   על רוב שטח היישוב, ניתנה הוראת פינוי. קרקע שמעולם לא היה לה דורש הפכה, בטיפולה של הפרקליטות, לקרקע פרטית. בטוחני כי לו אותה שיטה היתה מופעלת בימי ראשית הציונות והקמת המדינה, עד היום היו מתנהלים הליכים משפטיים סביב רמת אביב, רעננה, רמת השרון ושכונות רבות בירושלים.

   נכון שאין להקים יישוב על קרקע פרטית, אך כדי שהקרקע תוכרז פרטית, חובה על מי שטוען נגד יישוב שהוקם בתום לב להוכיח את בעלותו. הוכחה כזו על רוב שטח היישוב מגרון מעולם לא הוכחה בבית משפט.

   המאבק במגרון אינו בשם זכות הקניין של הפלשתינים. זהו מאבק פוליטי למהדרין נגד ההתיישבות היהודית בחלקי המולדת. חבל ששרים בממשלת ישראל, שהתבקשו לפתור את הסוגיה, נשאבו לתוך פלפולים משפטיים שיש לגביהם חוות דעת לכאן ולכאן, בלא להבין כי פינוי מגרון הוא ראשית הדרך להריסת יישובים רבים ביהודה ושומרון. זהו חלק מניסיון השמאל להחזיר את מדינת ישראל לגבולות '67 ניסיון שמת פוליטית וזוכה לתחיית מתים משפטית.

   אזרחי ישראל כבר הפנימו את מחירה של ההתנתקות. הטיפול בסוגיית מגרון הוא חזרה על אותה טעות. המשפט נועד לשרת את טובת החברה והמדינה - החברה והמדינה לא נועדו לשרת את המשפט. החוקים הם פשרה לאומית ולא מתכון להשגת יעדים פוליטיים על ידי מיעוט.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום".

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49