להשיב לכנסת את כוחה

ד''ר שיין קורא לתת לשופט גרוניס מאה ימי חסד ולמצוא איזון נכון בין הכנסת לבית המשפט העליון.

ד"ר חיים שיין ו30/04/2012

(צילום: עמיעד טאוב)

במדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, הכנסת היא שמחוקקת את החוקים ותפקידו של בית המשפט הוא לפרש אותם. חברי הכנסת נבחרו על בסיס מצע מפלגתי שאותו הם אמורים להגשים בשליחות בוחריהם. החוקים הם למעשה פשרה לאומית בין הנבחרים, המייצגים את מכלול האינטרסים של אזרחי המדינה.

לבית המשפט העליון יש סמכות לבטל דבר חקיקה של הכנסת, סמכות שהוא אמור להפעיל לעיתים נדירות. הסמכות נבחנה כבר בסוף שנות ה-70 והועצמה בעקבות חקיקת חוקי היסוד, ובעיקר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פסק הדין המפורסם בעניין בנק מזרחי משנת 1993 עיגן את הסמכות, ואי אפשר להחזיר את רכבת סמכות הביטול אל תחנת המוצא.

סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים אינה מותנית אך ורק בקיומה של סמכות פורמלית. היא מותנית בעיקר באמון הציבור בבית המשפט העליון ובתחושת הציבור כי בית המשפט העליון פועל ללא משוא פנים, וכי אין בפסיקתו הטיה לטובת קידום ערכים המקובלים על אליטה קטנה בחברה הישראלית.

בית המשפט העליון קנה את הסמכות לבטל חוקים בשנות ה-90 של המאה שעברה, כאשר אמון הציבור בנבחריו בכנסת הגיע לשפל המדרגה. פרשות השחיתות של אותן שנים ואווירת ההפקרות ששפעה מהכנסת הובילו את הציבור לראות בבית המשפט העליון מוסד נאצל שכולם פונים אליו, והוא פתח את שעריו לכל דכפין בשמחה ובסבר פנים קשוב.

בעשור האחרון גם מעמדו של בית המשפט העליון פחת. רבים בישראל סבורים כי זה קרה משום שבית המשפט העליון נכנס מרצונו לתוך זירת המשחק הפוליטית. בית המשפט העליון נתפס בעיני רבים כמשרתו של ציבור מתקדם ונאור, ציבור המצליח באמצעות בית המשפט העליון לקדם אג'נדות שלא הצליח להעביר אותן באופן דמוקרטי בכנסת.

עתה מבקשת הכנסת להחזיר לעצמה, בצדק וביושר, את הבכורה בקביעת הנורמות החוקיות, ובעיקר למנוע מבית המשפט העליון להכתיב, באמצעות פסקי דין, מהלכים בעלי משמעות פוליטית שיש בהם פוטנציאל להפיל ממשלות ולגרום לקיומן של בחירות חדשות בניגוד לרצון רוב הציבור.

הכנסת ומשרד המשפטים לא אמורים להיוועץ בשופטי בית המשפט העליון בנושאי חקיקה. השופטים אמורים להרחיק עצמם מניסוח חוקים. דיון ציבורי רחב - כן, מעורבות של הקהילה המשפטית - ודאי, אך שופטים אינם אמורים לעסוק בניסוח חוקים שאותם הם אמורים לפרש. עם זאת הרוב שיאפשר "עקיפת" פסק דין של בית המשפט העליון צריך להיות רוב משמעותי, ודאי יותר מ-65 חברי כנסת. רוב קואליציוני מקובל בישראל לא יכול לבטל פסק דין של בית המשפט העליון, כיוון שפסקי הדין אמורים להגן על זכויות המיעוט. הרוב הנדרש צריך להיות משמעותי, לפחות 70 חברי כנסת.

ועוד עניין: אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי עמוק בעבודת בית המשפט העליון. האקטיביזם השיפוטי איבד מזוהרו. דור השופטים החדשים בבית המשפט העליון אינו מבקש לחנך את החברה הישראלית. חובה לתת לנשיא החדש אשר גרוניס לפחות מאה ימי חסד לפני שמשנים סדרי עולם דמוקרטיים. גם חברי כנסת ושרים אמורים להפעיל שיקול דעת וחוכמת עיתוי בעת שהם מבקשים לקדם רפורמות המשמעותיות לדמוקרטיה הישראלית.

ד"ר שיין הוא מומחה לפילוסופיה של המשפט ולתורת השפיטה בשערי משפט.המאמר פורסם בעיתון ''ישראל היום''

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49