דעה:''אין הצדקה לריבוי המוסדות והרבנים בישיבות ההסדר''

שמואל דוכן מביט בעיניים כלות על ישיבות ההסדר פורצות הדרך ומתקשה להבין איך בעוד מספר התלמידים עומד על כ-2000 מידי שנה מספרן של הישיבות קפץ מ-15 ל-100? ומה ההצדקה לקיום ישיבת הסדר בת עשרים תלמידים ואיך הופך כל רב זוטר לראש ישיבת הסדר שאמור להיות דמות מופת מבחינה מנהיגותית ותורנית.דעה אמיצה.

שמואל דוכן ו08/07/2012

תלמידי ההסדר בבקום.האם יש הצדקה לריבוי המוסדות? (צילום: באדיבות דינה כהן)

כשאדם נעשה לאדמו"ר מן הצורך שיהיו מוכנים כל הדברים: בית מדרש וחדרים, שולחנות וספסלים, ועגלון ושרביט וכסא, ואחד נעשה גבאי ואחד נעשה משמש וכיוצא בזה. ומה אתה סבור עושה השטן באותה השעה, יושב במנוחה? לא ולא! הוא מתגנב וחוטף את הנקודה הפנימית, ומשאיר את כל השאר על מקומו. והגלגל ממשיך להתגלגל, ורק הנקודה הפנימית חסרה. [בשם חידושי הרי"ם]

בעוד שבועות ספורים יעשו רבים מבוגרי החינוך הדתי את צעדיהם הראשונים לעבר הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות. זה הזמן להרהר מעט ולענות במעמד החינוך הישיבתי הגבוה, מן העבר ומן ההווה.

בראשית היה רעיון דו כיווני. שכן, המחשבה שהנוער הציוני-דתי מסוגל לחבוש את ספסלי הישיבות ולהעמיד מתוכו תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה עורר פרצי צחוק בקרב למדני בני ברק ומאידך, המחשבה שאותו נוער ממש מסוגל לפקוד בהמוניו את פלוגות החי"ר והשריונאים עוררה פרצי צחוק רועמים בקרב מפקדי צה"ל ולוחמיו: ישיבות "ציוניות" לא היו קיימות אז, מלבד ישיבת מרכז-הרב שבה למדו בודדים, וביחידות הלוחמות ובוודאי בסגל הקצונה הצהל"י לא היו הכיפות חזון נפרץ.

המחשבה שניתן גם לשלב בין השניים היתה, אם כן, דמיונית: הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו? ובכן, הסתבר שכן. ב1954 הוקמה ישיבת ההסדר הראשונה ב"כרם ביבנה" ובעשורים שלאחר מכן הוקמו בזו אחר זו ישיבות נוספות: ישיבת הכותל, הר עציון, שעלבים, הגולן, מעלה אדומים ועוד. המסלול זכה להצלחה רבתי: כיום איש אינו מגחך עוד, לא בבני ברק ולא במטכ"ל. ישיבות ההסדר הוכיחו כי השילוב ראוי אפשרי והכרחי, ובשנת תשנ"א זכה מפעל ההסדר להכרה רשמית כאשר קיבל בשמן הרב גולדוויכט את פרס ישראל מידי הנשיא.

 ישיבות ההסדר פרצו דרך שהכשירה בשלב מאוחר יותר הן את הופעת המכינות הקדם צבאיות, ששינו באופן מעורר הערכה את מפת הקצונה הזוטרה בצה"ל, והן את השינוי בקו החינוכי בחינוך הממ"ד שכן אט אט גידלו תלמידי חכמים מעולים: רבני קהילות, דיינים ומחנכים, והכל מכוחו וכח כוחו של אותו חזון בראשיתי וכלל ישראלי מובהק. ואולם כעת אומר גם הפעמון הסטטיסטי את דברו.

אם בשנות ה-80 היו קיימות כ-15 ישיבות הרי שבשנת 2012 קיימים כ-100 (!) מוסדות תורניים על תיכוניים, מהם כ-80 ישיבות גבוהות והסדר וכ-20 מכינות קד"צ אשר כולם גם יחד מתחרים ביניהם על אותו פלח אוכלוסייה של כ-2000 תלמידים בשנה.

הגידול המובהק והלא נורמלי בעליל במספר הישיבות לא התרחש עקב גידול דומה באוכלוסיית מסיימי י"ב ואף לא בשל ביקוש או חוסר מקום בישיבות, שכן רבות מהן משוועות לתלמידים באופן מביך. ובכן, יש לבחון את השלכות ההקמה הבלתי מרוסנת של ישיבות: ראשית, מהי ההצדקה לקיום ישיבה/ות בת 20 תלמידים, ואיזו יכולת יש למוסד מופרך שכזה לקיים שגרת לימודים ברמה גבוהה, לכלכל תלמידים ומורים, פנימיה, ספריה, אחזקה וכיו"ב. האם ישנה הצדקה - למשל - לישיבת הסדר חדשה בעיר אופקים, כאשר כבר קיימות ישיבות הסדר בשדרות, בקרית גת, בנתיבות ועוד מקד"צ בקרית מלאכי. או למשל האם ישנה הצדקה לשתי ישיבות בעיר רעננה. האם ההמונים כבר סיימו להתדפק על דלתות הישיבות הקיימות, עד שכבר אצו רצו לפתוח עוד חדשות?

ההליך המזורז של הקמת מוסדות חדשים הביא לפרץ של יצירתיות בקרב ראשי הישיבות, שכן מעתה אין עוד די בכך שהישיבה היא "ישיבה", וכל מוסד משתדל להתייחד מחברו בשבעים פנים: ישיבה חסידית, משטרתית, חקלאית, קבלית, טיולים, הופעות אמנים ומה לא - והכל בכדי למשוך קהל בור של תיכוניסטים שיואילו להניח את כף רגלם במוסד ואולי, אולי ביום מן הימים יואילו גם להירשם. ויחד עם זאת ענין יש הנוגע גם למעמדם של ראשי הישיבות.

מה נדרש מאדם על מנת לכהן כראש ישיבה? לפנים זאת בישראל, כך ידענו, היו ראשי הישיבות בעלי תריסין הלוחמים מלחמתה של תורה, מן היושבים ראשונה במלכות הלמדנות, הפסיקה והבקיאות, המוסר והמחשבה. דמויות המופת של ראשי הישיבות חקוקות בלב תלמידיהם ופעמים רבות גם בספרי השיעורים, החידושים והשו"ת שלהם עצמם. "ראש ישיבה" היה במשך שנים ביטוי של גדלות ועומק, של רוחב דעת תורני והלכתי, של למדנות ודיינות, מחשבה והגות, עומק וחזון - וכיום? האם ראשי המוסדות החדשים מהווים עתודה הולמת ברמה גבוהה של מנהיגות דתית תורנית ראויה? האם יש בהם אישים בעלי שיעור קומה תורני מובהק? אם בעבר היה ראש ישיבה צריך להוכיח עצמו כלמדן מבריק, כפוסק מובהק, כמוביל חזון מחשבי-אידיאי כל שהוא, דומה שהיום פורטים חלק מראשי הישיבות החדשים על נימים אחרים לגמרי: מי מהם עונד דרגות קצונה בכיר, מי מהם מנגן בגיטרה, מי מהם נוטף כריזמה, ומי מהם טייס, צייר או משורר - הכל רלוונטי וכשר במלחמה על נפש התיכוניסט, ותורה מה תהא עליה? ואיפה הידע והרוחב, הבקיאות והעומק?

הגיוני לחשוב כי כשכתב הרב נריה את שירו "ישיבות נקים בכל מקום בעיר ובכפר" לא התכוון להקמת ישיבות לא פרופורציונלית ובלתי אחראית בעליל, ומתוך זילות מעמדן וזילות עולם הלימוד (שכן ברור שישנו קשר ישיר בין רמת הרב לרמת התלמיד). דומה, שלפחות בבסיסם של חלק מן המקרים לא עומד דוקא הרצון הבלתי נשלט להרבצת תורה אלא מניעים ארציים לגמרי: אם המדובר במרדף פשוט אחר ג'ובים לאברכים ואם המדובר ברדיפת כבוד ומעמד גרידא.

 בהקדמה לספרו "מרגליות הים" מבאר הרב ראובן מרגליות[1] אגדת חז"ל אודות רבי יוחנן וחברו אילפא. סופו של מעשה היה שבעוד רבי יוחנן זכה לכתר במלכותה של תורה הרי חברו אילפא עסק בישובו של עולם ולא זכה לאותה מלכות, ואולם: אמנם לא מלך, אבל אילפא אינו חפץ כלל למלוך. געגועי אילפא הן ללמוד וללמד, לעשות אזנים לתורה ולשאוב ממקורות ראשונים ולהשקות צמאים לדבר ה' בשיחות חברים ובפרסום דברי תורה שכתב בפנקסיו... ועלתה לו לאילפא שהגו חכמי ישראל בספריו.

אמנם אין הנדון דנן דומה לגמרי לסיפור אודות אילפא שהרי לא במסחר עסקינן, אולם העיקרון העולה ממנו יפה גם לנו: כתרה של תורה (מאן מלכי רבנן) מונח לעתים בקרן זוית ולוואי והנוטלים אותו יהיו גם מאלו שאינם חפצים בו. לריבוי המוסדות ישנן תוצאות העלולות להמיט חורבן שיסחוף גם ישנים וגם חדשים מקרוב באו, ולחוסר הפיקוח על הישיבות ורמתן יש השלכות על מעמדן ועל המוניטין שלהן ושל ראשיהן, כל זאת מלבד ההשלכות הכלכליות והכספיות המוטלות במקרים רבים על כתפי ההורים. מכל הסיבות הללו ועוד יש לקוות כי המפעל הגדול שהחל מתוך ה"נקודה הפנימית" של חזון וצורך והביא לתוצאות מרשימות שהאירו "בעיר ובכפר בעמק ובהר" לא ימשיך להתגלגל בלעדיה, או יתנפץ בקרוב מתוך שבירת הכלים שלא יוכלו עוד להכיל את האור הגדול.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. מי אמר?
    (08/07/2012)
    שלום לכותב המאמר, מי אמר שראש ישיבה צריך להיות דמות מופת של חזון, אופק, גדלות וכו'? אולי אפשר לחזור לצורת לימוד התורה שהיה נהוגה לפני הקמת ישיבת וולוז'ין, בה כל רב עיירה קטנה היה מלמד תורה, וזה לא היה תלוי בגדלותו של אותו רב. אולי חשוב שראש ישיבה יהיה רב המבין את נפשותיהם של תלמידיו וקרוב אליהם?
  2. חריף אמיץ ושנון
    (08/07/2012)
    דברים נכוחים. חבל שמקבלי ההחלטות לא קוראים את הדברים הכל כך פשוטים הללו לפני שהם מחליטים להקים עוד ועוד מוסדות וישיבות שלא מצדיקים את עצמם.
  3. כתבה מצוינת ונכונה. רוצים עוד אנשים כאלה, ישרים ואמיצים...
    (08/07/2012)
    צודק 100%. כתב את מה שכולם חושבים וחוששים להשמיע
  4. כתבה מצוינת. רוצים עוד משלו? קבלו קישור
    (08/07/2012)
    מצרף קישור למאמרים נוספים של הכותב המצוין. http://shmudun.blogspot.co.il/2012/07/blog-post.html
  5. סופסופ יש למישהו אומץ
    (08/07/2012)
    צודק, סופסופ יש למישהו אומץ להגיד את האמת ללא כחל ושרק. ישר כח!!!!!
  6. סופסופ יש למישהו אומץ
    (08/07/2012)
    צודק, סופסופ יש למישהו אומץ להגיד את האמת ללא כחל ושרק. ישר כח!!!!!
  7. כתבה ממש לא מדויקת
    (08/07/2012)
    מאמר עם אג'נדה מאוד ברורה כנראה עוד כתבה מגויסת !!!
  8. השאלה מה הקריטריון הקובע?
    (08/07/2012)
    ומי אמר שרב המבין את נפש תלמידיו לא יכול להיות גם בעל שיעור קומה תורני מובהק? השאלה היא כמובן מה הקריטריון הקובע. גם לפני ישיבת וולז\\\'ין היו רבנים קטנים והיו רבנים גדולים, ומה שכל רב לימד בחיידר בעיירתו אינו ראיה לצורה שבה עולם הלימוד הגבוה צריך להתנהל. הדבר דומה לשאיפה לחזור למצב שלפני הקמת צה\\\"ל, שבו כל אחד היה יכול לקחת רובה ולירות.
  9. ישיבה חדשה
    (08/07/2012)
    אפשר להקים ישיבה חדשה של כאלה שחושבים שלא צריך יותר ישיבות. נראה לי שיהיה לזה הרבה ביקוש. אולי הכותב יוכל להיות שם ראש ישיבה...
  10. מסכים לגמרי
    (08/07/2012)
    צריך ישיבות גדולות בעלות חוסן כלכלי לצד מרכזי לימוד תורה קטנים בערים אשר נועדו לכלל הציבור.
  11. פשוט תותח
    (08/07/2012)
    מדויק להפליא. דוכן פשוט תותח על. איזה אומץ! מדהים.
  12. דברים אמיתיים ונכונים, אלא שיש נקודת מבט נוספת
    (09/07/2012)
    אתה שואל: " האם ישנה הצדקה - למשל - לישיבת הסדר חדשה בעיר אופקים, כאשר כבר קיימות ישיבות הסדר בשדרות, בקרית גת, בנתיבות ועוד מקד"צ בקרית מלאכי." זה נכון שמצד הישיבות אין צורך להקים נוספות. אבל... יש גם את הצד של הערים. כל מקום שבו נפתחת ישיבת הסדר, זה עוזר לפריחה התורנית במקום וכו'.. ולכן המקומות כל כך רוצים ישיבה באיזורם. ישנם דברים שרק בחורים צעירים ונמרצים השוקדים על התורה יכולים לתת לסביבה ולחברה שבתוכה הישיבה ממוקמת, לצורך כך אפילו כולל לא יעזור. כך שיש לריבוי הישיבות
  13. לגולנצ'יק היקר
    (09/07/2012)
    הדברים נכונים במידה ובתנאי שאכן מדובר בישיבה, ולא בקריקטורה של ישיבה: כלומר, ישיבה של 20-30 תלמידים ואפילו מעט יותר לא יכולה לדאוג ל"פריחה תורנית" בעיר. בשביל זה צריך כמות תלמידים מתקבלת על הדעת. ושאלה נוספת היא האם המניע להקמת הישיבה הוא הדאגה הרוחנית לעיר או נימוקים אחרים, וד"ל.
  14. לשמוליק היקר
    (10/07/2012)
    איזה עוד נימוק יכול להיות להקמת ישיבה?? ברור שדאגה רוחנית..
  15. איפה יש ישיבה עם 20 אנשים?
    (11/07/2012)
    בכל שנה מצטרפים לישיבות ההסדר 1500 תלמידים ולישיבות גבוהות עוד 500 תלמידים, למכינות הקד"צ עוד 1200 תלמידים בשנה.
  16. אולי זה בגלל הכספים הרבים שגובים היום מתלמידי ההסדר
    (12/07/2012)
    היום אתה מגדל בן, אתה צריך להשקיע בו 1300 ש"ח לחודש עד גיל 23 שהיא שנת סיום הישיבה אחרי זה אוניברסיטה סכום דומה ואז תרים לו חתונה בסכום עתק נוסף הפכו את ההורים לעבדים
  17. צודק בכל מילה
    (13/07/2012)
    הוא צודק בכל מילה.אין ולא תהיה הצדקה להקים עשרות ישיבות בכל עיר בישראל.חוץ מזה שבעבר הישיבות התאפיינו גם בכך שהוקמו בישובי ספר ולא בת"א,רעננה,רמת גן וכו' וכו'.
  18. מסכים רק לא מסכים על ראשי ישיבות
    (16/07/2012)
    באמת ברעננה לא צריך 2 ישיבות ואפשר להעביר אחת לעיר שזקוק לישיבה ויש לאחד ישיבות אסדר קטנות של 20 תלמדי יפי ידעתי יש גם ישיבות של 10-15 תלמידים
  19. זה מחיר ההתחרדלות כחנית נכים
    (28/08/2012)
    בשנות השבעים אירעה תאונת עבודה בישיבות בני עקיבא , מורים לתלמוד התקבלו מהמגזר החרדי והמדרשיה החרדית קמה במסווה כבני עקיבא ונבראו החרדלים. סוג של נכות שאין לה אח ורע ביהדות. לאחרונה התחזקה המגמה לכבוש את ההסדר, התנחלוית , החינוך כמשרות לחרדלי ורעיתו, הפולטיקה והזכות לדעה שולטת ומשטלטת. כל התחומים האלה הפכו לחנית נכים אחת גדולה הדוחקת במתכוון את המתונים והציונות הדתית הקלסית. ההתנגדות לתוכנית החדשה בתנך וההקצנה קצה הקרחון.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49