"הבטיחו לתת לחרדים חכות – ונתנו להם לחכות"

"הבטיחו לתת לחרדים חכות – ונתנו להם לחכות", יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמנון כהן בדיון בנושא שילוב חרדים בעבודה.  שר הכלכלה נפתלי בנט הבטיח: חצי מיליארד ש"ח יוקצו בחמש השנים הקרובות לעידוד תעסוקה במגזר

אייל רותם ו07/08/2013

(צילום: באדיבות ירח טוקר)

הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בדו"ח המבקר על פעילות הממשלה לעידוד תעסוקה במגזר החרדי. היו"ר, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי "במשך כשבע שנים לא השתנה כמעט מאומה, ועדיין ישנם חסמים ובירוקרטיה קשה. "הבטיחו לתת לחרדים חכות - ונתנו להם לחכות. חייבים לשריין תקציב לכמה שנים לעידוד העסקת חרדים, כדי שתעשיינים לא יחששו להעסיקם". בהמשך הביע כהן חששו מכך שמעסיקים לא רוצים להעסיק חרדים בגלל חזותם החיצונית. שר הכלכלה, נפתלי בנט אמר כי שילוב החרדים בשוק העבודה הישראלי הוא משימה לאומית ,ולדבריו, "התעסוקה קודמת לשירות-צבאי והענקת ארבע שנות הפטור נועדה לאפשר יציאה לעבודה. הממשלה הקצתה חצי מיליארד ש"ח בחמש השנים הקרובות לשילוב החרדים. כחלק מהתכנית של המשרד הוקמו מרכזי הכוון ומידע כמרכז מפת"ח בבני ברק המכווינים למקצועות דרושים, ואנו בודקים כל העת את תגובת השטח החרדי". שמואל גולן, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה חשף כי ההפסד מאי שילובם של החרדים בשוק העבודה עמד בשנת 2009 על כ-4 מיליארד ₪.

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה אמרה כי החרדים שקיבלו פטור משירות צבאי במסגרת חוק השוויון בנטל הם קהל היעד הפוטנציאלי, והמשרד מקצה לעידוד תעסוקתם כחצי מיליארד ₪. לדבריה, תוכננו מספר תשתיות ביניהן, מוקדי מידע לציבור החרדי, פריסת מרכזי תעסוקה, כשהראשון יפתח בעוד כחודשיים בבני ברק וצפויים להיקלט בו כ-2000 עובדים. לדבריה, הפעילות הממשלתית משולבת עם המרכזים החרדיים כך שהיום מסוגל המשרד לפלח את המשק ולהצביע על המקצועות המבוקשים, ולהתאים את שילוב החרדים למשרות אלה.

רביד עומסי, נציג המועצה להשכלה גבוהה אמר כי בשנת 2010 הוגדרו שני יעדים מרכזיים: הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה ומצוינות אקדמית, וכי השנה הוקמו 7 מסגרות לכך באשקלון, אשדוד, בטכניון בחיפה, בצפת ובשלושה מוסדות בירושלים. "הוקמו תכניות למלגות ומענקים לחרדים ונכון להיום כל סטודנט חרדי גבר מסוגל לשלם את שכר הלימוד". שי גלבוע ממכון לב סיפר כי ישנם 1500 חרדים וחרדיות שלומדים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה במכון. לדבריו, "אנחנו צריכים למצוא את העמק השווה בין הסטנדרטים של האקדמיה ליכולת החרדים לקיים את אורח חייהם". בהמשך חשף כי חברת הביטוח "הפניקס" קולטת עובדות חרדיות רבות מסמינר לוסטיג, בכל שנה. נציגת משרד החינוך, חנה שטיינברג, הוסיפה שיעור הלומדות בהכשרה מקצועית שאיננה הוראה,  אינו עולה משום שהתכנית לא זוכה לתקצוב".

ח"כ ניסים זאב (ש"ס) טען כי החרדים לא רצויים במקומות העבודה וכי "המל"ג פוגעת בציבור החרדי". ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) קרא להכיר בלימודים תורניים כשקולים ללימודים האקדמיים, וקרא לחוקק חוק לייצוג הולם של החרדים במגזר הציבורי. לדבריו, יש להוריד את הדרישה לתואר אקדמאי שאינו ייעודי למשרות מסוימות. ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) הציע שהמדינה תפעל למען מטרה זו ותממן הן את תכניות הלימוד והן את דמי המחיה של החרדים.

בהמשך הדיון תוארו תכניות לשילוב החרדים בצבא, ולדברי רס"ן אמיר וקנין כ-300 חרדים משרתים היום בקבע. הוא תיאר את מסלול "שוחר טוב" המציע לעוזבי הישיבות לקבל הכשרה מקצועית כדי להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בצבא, מסלול "נצח יהודה" המאפשר מיון תעסוקתי וסיווג למסלול מקצועי, הנדסאי או אקדמי ומסלול "שח"ר" המכוון להעסקת חרדים ביניהם, מתכנתים ביחידת 8200, ואחוז שילובם בעבודה אזרחית עומד על כ 90%.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49