רשות חדשה לגיור ממלכתי

תוכנית משרד הקליטה: רשות גיור ממלכתית תגייר אלפי עולים בשנה

עמי שרון ו21/08/2007

משרד הקליטה גיבש תוכנית חדשה לייעול ושיפור הליכי הגיור בארץ. התוכנית החדשה, שהוגשה לראש הממשלה, כוללת מספר המלצות שהעיקריות בהן: הקמת רשות גיור ממלכתית, הוספת 10 דיינים חדשים להרכבים המגיירים; הפעלת בתי דין מתנדבים לגיור ברחבי הארץ כדי להקל על המתגיירים, קיצור משמעותי בתהליך הגיור והסרת חסמים בירוקראטיים, הקמת ועדת דיינים מיוחדת ע"י הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב שלמה עמאר לפתרון סוגיות הלכתיות המקשות על המתגיירים והקמת ועדת שרים לענייני גיור בראשות ראש הממשלה לקדם את נושא הגיור בישראל.

השורה התחתונה: לאפשר ל- 300 אלף עולים שאינם יהודים להתגייר. במטרה לייעל ולשפר את תהליכי הגיור בארץ ולהגדיל משמעותית את מספר המתגיירים מקרב העולים החדשים, מבקשים במשרד הקליטה להקים מערך ארגוני אחד שיהיה אחראי על כל המערכות שעוסקות בגיור, כולל על בתי הדין המיוחדים לגיור. המערך החדש יהיה אחראי להאיץ ולשפר את תהליכי הגיור על מנת לאפשר ל- 300 אלף עולים, רובם מברה"מ לשעבר, להתגייר. ועדה בין-משרדית שמינה ראש הממשלה לפני כ- 6 חודשים לבחינת נושא הגיור הגישה היום את המלצותיה. בראש הועדה עמד מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון והשתתפו בה נציגי משרדי רוה"מ ומערך הגיור, משרד החינוך, הסוכנות היהודית וצה"ל.

שר הקליטה יעקב אדרי אמר כי מערכת הגיור הממלכתית קיבלה תאוצה בעשור האחרון בעקבות גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים, אך המערכת פועלת כיום בצורה מבוזרת ומסורבלת ומקשה על המבקשים להתגייר לבצע את התהליך. אני רואה ביצירת תנאים נאותים לתהליך הגיור חלק אינטגראלי מפעילות המשרד לקליטת העלייה. כיום אנו מגישים את ההמלצות, אשר רובן ככולן נועדו למקד את המערכת כולה בצרכים של המתגיירים. הם כבר בחרו להיות חלק מעם ישראל, עכשיו תורנו לאפשר להם לסגור מעגל".

במדינת ישראל שנת 2007 חיים כ- 300,000 עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, אשר עלו ארצה מתוקף חוק השבות. (60% נשים, 40% גברים). כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים (אוכלוסיה זו אינה כוללת את יוצאי אתיופיה). מספר הלומדים לגיור עומד היום על כ-6000, אולם בסופו של דבר רק כ- 2000 עוברים את התהליך ומתגיירים. כיום קיימים קשיים וחסמים רבים העומדים בפני המתגיירים ומקשים עליהם לעבור את תהליך הגיור. חלקם ברמה הארגונית וחלקם ברמה ההלכתית:

אלו הקשיים העיקריים אותם ציינה הועדה-

1. ביזור הפעילות: כיום, גופים רבים עוסקים בתחום הגיור ואין מדיניות ניהול אחידה. דבר זה מקשה על המתגיירים ופוגע בכל תהליך הגיור. לא קיימת מערכת נתונים אחידה ומסודרת כך שישנם פונים אשר אינם מטופלים כראוי.

2. תופעת נשירה - קיימת נשירה גדולה (בין 30%-50%) במהלך תהליך הלימוד לקראת גיור ולומדים רבים לא מגיעים לפתחו של בית הדין.

3. תהליך קבלת התעודה ארוך ומסורבל- הלומדים המסיימים נדרשים להמתין תקופה ארוכה לקבלת תעודת ההמרה (למעלה משלושה חודשים) דבר אשר פוגע קשות במתגייר, במשפחתו ומעודד אחרים לא לעבור את התהליך.

4. בתי הדין המיוחדים לגיור מקשים על המתגיירים ולא מקיימים את מדיניות ראש מערך הגיור- כיום קיים נתק בין מערך הגיור לבין הנהלת בתי הדין המיוחדים לגיור. עניין זה פוגע קשות במבקשים להתגייר ובתדמית הגיור בעיניהם. גם שליח בית הדין, המשמש דמות מרכזית בחיי המתגייר, מהווה לדעת הועדה חסם משמעותי. לרוב, הוא מערים קשיים במקום לקרב את הפונים.

בסקר שערך משרד הקליטה בקרב עולים שאינם יהודים בנוגע לעמדות כלפי הגיור עולה כי: 76% מהנשאלים העידו כי אין להם ביטחון שיקבלו בסוף התהליך את האישור שהם יהודים- הפרמטר המרתיע ביותר עולים לא יהודים להתגייר. 69% העידו כי הם חוששים שרוצים לשנות את אישיותם;;80% העידו כי תהליך הגיור פוגע בחופש הבחירה שלהם לחיות את חייהם. 70% העידו שתהליך הגיור נותן להם הרגשה שרוצים להפוך אותם לדתיים ולא רק ליהודים. 72% העידו שתהליך הגיור הוא ארוך וקשה. רוב הנשאלים העידו כי גיור פשוט וקל יותר ופתיחות וקבלה כלפי המבקשים להתגייר היו יכולים לעודד גיור.

המלצות הועדה: יוקם מערך גיור כולל שיהיה אחראי על תהליך הגיור בישראל ויפשט את התהליך , אליו יוספו דיינים חדשים בשכר ובהתנדבות. הרב עמאר יקים ועדת דיינים מיוחדת לפתרון הסוגיות ההלכתיות המקשות על המתגיירים. בהתאם להמלצות הועדה, פעילות הגיור הממלכתי בישראל תרוכז ביחידת סמך ממשלתית אחת - "מערך הגיור" (כמו הלמ"ס) וכל הגופים העוסקים בגיור יהיו כפופים ליחידה זו, כולל בתי הדין המיוחדים לגיור. מערך הגיור יכין תכנית פעולה מקיפה שתכלול רה- ארגון במערכת הגיור הממלכתית תוך בנית מבנה ארגוני חדש.

 תכנית העבודה של המערך החדש תתייחס לתחומי ההסברה, תיאום מדיניות לימודית, גיוס תלמידים, תיאום עם מכוני ההכשרה השונים ,ליווי המתגיירים,פתיחת תיקי הגיור, הגעה לבתי הדין, ניהול בתי הדין המיוחדים לגיור והפקת תעודות ההמרה. לא עוד חוסר וודאות:

ועדת דיינים חדשה בראשות הרב עמאר תפתור בעיות המקשות על המתגיירים- הרב הראשי, שלמה עמאר אימץ את המלצות הועדה ואף הודיע כי יקים צוות דיינים מיוחד לבחינת הסוגיות ההלכתיות המקשות על המתגיירים כדי לגבש מדיניות ברורה יותר ולהנחילה בקרב כל הדיינים המגיירים. ככלל, הרב עמאר יהיה הסמכות הלכתית של המערך החדש ויתווה את מדיניות הגיור על-פי הכללים שתגבש ועדת הדיינים בראשותו. ההנחיות המחודשות והתקנות המבהירות, מטרתן - לקבוע לוחות זמנים מוסדרים של תהליכי הגיור בבית הדין, ולהכניס מימד של וודאות בכל הקשור לזמני המתנה בהליך אחד לאחר. כל זאת בשונה מהמצב כיום, בו אין למתגייר כל אומדן של זמן אשר עליו להמתין עד לקבלת תשובה ו/או החלטה בנושאים הקשורים לגיור. ראש מערך הגיור החדש והמנכ"ל יוגדרו כמשרות אמון שימונו פורמאלית ע"י רוה"מ אך יהיו אנשי אמונו של הרב עמאר. המערך החדש יאויש ב- 10 תקנים חדשים לדייני גיור אשר יאיצו את עבודתם של ביה"ד המיוחדים וימנעו סחבת מיותרת. תגבור על עשרות רבנים מתנדבים- מעבר לכך, בתי הדין המיוחדים לגיור יתוגברו בעשרות רבנים מתנדבים שימונו ע"י הרב עמאר, ויפעלו במסגרת מערך הגיור החדש כהרכבי בתי דין ברשויות המקומיות. לדברי השר, אין ספק כי צירופם של דיינים חדשים למערכת תכניס רוח חדשה, פתוחה וידידותית יותר ותגדיל את מספר המתגיירים בשנה. שינוי מהותי בהגדרת תפקידו של שליח בית הדין - שינוי משמעותי נוסף יהיה בתפקידו ובהגדרתו של שליח בית הדין שייקרא מעתה "חונך למתגייר". החונך יהיה חלק מצוות מערך הגיור ולא חלק מבתי הדיו המיוחדים לגיור, כפי שקיים היום ותפקידו יהיה לסייע ללומד לגיור בכל שלבי התהליך, לעודד תלמידים מתקשים ולסייע להם בפתרון בעיות מול בתי הדין.

כיום, לדברי הועדה, עומד שליח בית הדין כחסם משמעותי בפני המתגיירים ומטיל עליהם פחד המעכב ולעיתים גורם להם לא לסיים את התהליך. עוד ממליצה הועדה לקצר באופן משמעותי את התהליכים הבירוקראטיים הגורמים לסחבת מיותרת ולנשירה של לומדים באמצע התהליך. על כל אלה יופקד מנכ"ל מערך הגיור החדש שיכין "אמנת שירות" בסטנדרטים גבוהים אשר תכלול התחייבות ללוחות זמנים ונהלי עבודה מסודרים. "קיצור חיי המדף של כל תיק יפחית את חוסר הוודאות בו נתון המתגייר וישפר את תדמיתו של בית הדין", אומר השר אדרי.

הועדה ממליצה להקים ועדת שרים מיוחדת, בראשות ראש הממשלה אשר תקדם את נושא הגיור ותפעל להסרת חסמים ולפתרון בעיות. צעד זה, יציב את נושא הגיור בסדר היום הלאומי והציבורי ויסייע להגדיל את מספר המתגיירים. הועדה תדון בשאלות דמוגרפיות ומנהלתיות כדי לקדם את הנושא. מוסדות הלימוד לקראת גיור ושדרוג מערכת הלמידה: "שמיים פתוחים"- מהיום תונהג מדיניות של "שמיים פתוחים" ותתוקצב באופן שווה פעילותם של כלל העמותות והארגונים המכינים לגיור.

מגוון רחב של גופים בכל חלקי הארץ יוכלו להכין את המתגיירים למעמד בפני בית הדין לגיור. המכון ללימודי היהדות, בהיותו הגוף הגדול מכולם הפועל בפריסה ארצית, ייהנה ממעמד מיוחד כזרוע ביצועית מרכזית של ממשלת ישראל בנושא הגיור.מערכת ההכשרה והלמידה תעבור מתיחת פנים משמעותית, ויוכנסו תכנים רלוונטיים וחדשים למערך הלימודים ובעיקר תכנים חוויתים לטובת הלומדים. כל הגופים המלמדים יהיו מעתה מחויבים לאתר ולהצמיד לכל מתגייר משפחה מלווה תומכת לצורך ליווי במהלך הגיור. פרופיל המשפחה יותאם לצרכי המתגייר.

לדברי השר, "חיזוק הקשר שבין המתגייר לקהילה היהודית באמצעות משפחה מלווה המחויבת לתהליך, יקל על המתגייר לעבור את התהליך בהצלחה". קהילות מלוות מתנדבות תפעלנה במקומות השונים ברחבי הארץ, וזאת בנוסף ובמקביל למשפחה המלווה. בשל חשיבות הנושא, יועסקו בשכר רכזים קהילתיים לצורך הפעלת קהילות מלוות ברחבי הארץ אשר יאמצו קהילות מתגיירות של עולים בערים השונות, זאת כדי להעניק למתגיירים מערכת תומכת בתהליך. הכוונה היא לאפשר למתגייר להרגיש חלק מהחברה היהודית, ליטול חלק בפעילויות השונות במהלך מעגל השנה היהודי. רכזי הקהילות יהיו אמונים על קירוב המתגייר ושילובו בפעילות החברתית.

מערך ההסברה ישופר אף הוא ויכלול מעתה שני מימדים נוספים: תורחב ההסברה בקרב אוכלוסיית העולים והישראלים הוותיקים כחלק מהגברת המודעות לנושא הגיור, בשינוי התדמית ובהגברת המוטיבציה למתגיירים ולסביבתם הישראלית. תקציב ייחודי יינתן להגדלת מאמצי הגיוס ולפעילויות מיוחדות למניעת נשירה. כיום, נפלטים מן המערכת אלפים בשנה בשל חוסר טיפול בהם. כוח אדם מיוחד יוקצה לטובת הנושא ותפקידו יהיה לעקוב אחר כל מתגייר ומתגייר באופן אישי ולסייע בידו להשלים התהליך. ימים פתוחים וירידים לקהלים רבים יערכו ברחבי הארץ כדי לגייס לומדים חדשים. אווירה נעימה בבית הדין : שיפור תשתיות- הועדה ממליצה להפריד את מקום ישיבות בתי הדין הרבניים ממקום הפעילות השוטפת של הרבנות. מעמד הקבלה לעם היהודי הוא מעמד חגיגי ומרגש, הן למתגייר והן לדיינים. מעמד זה מחייב אווירה מתאימה, מנוטרלת ממראות היומיום של בתי הדין. אוירה נינוחה וידידותית יותר תשפר את השירות הניתן למתגייר.

בשורה משמעותית גם למבקשים להתגייר שאינם אזרחי ישראל. מדי שנה מגיעים לישראל באשרת תייר או תושבות ארעית, גרים המבקשים להתגייר ולקשור גורלם עם העם היהודי ומדינת ישראל. אנשים אלו נאלצים לעבור מסכת ייסורים ארוכה עד לקבלת האישור להתגייר ואינם מורשים לפתוח בהליכי גיור עד להשגת האישור. עפ"י קביעת הועדה, יצומצם תפקידה של הועדה הבוחנת אשר תורשה לבדוק את מעמדו החוקי של המבקש להתגייר וצדדים טכניים בלבד ולא תעסוק בהיבטים מהותיים, כגון הוכחת רצון, דבר המעכב קשות את המבקשים להתגייר. בדיקת הועדה לא תהווה עוד מכשול להתחלת התהליך.

שר הקליטה, יעקב אדרי אמר כי "הגיור הוא משימה לאומית ואסטרטגית בעלת חשיבות מכרעת לעתידה הדמוגרפי של מדינת ישראל. המדינה חייבת להציע פתרונות שיסייעו לקבוצה זו להתגייר ולהיכנס בצורה מלאה לחיק האומה הישראלית. אנו חייבים לאפשר לאזרחים המעוניינים להתגייר, להשתלב בצורה שלמה ומלאה בעם ובחברה הישראלית. ההמלצות נועדו למקד את המערכת כולה בצרכים של המתגיירים. הם כבר בחרו להיות חלק מעם ישראל, עכשיו תורנו לאפשר להם לסגור מעגל. התגייסותם של כל הגורמים העוסקים בנושא כולל הרב הראשי, שלמה עמאר מוכיחה כי מדובר במשימה לאומית".

מנכ"ל משרד הקליטה ארז חלפון שעמד בראש הועדה אמר כי "מדובר במהפכה של ממש. הסרת החסמים הבירוקרטיים המקשים תהליך הגיור תגדיל בצורה משמעותית את מספר המתגיירים בשנה".

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49