רשלנות רפואית- מדריך לנפגע 2018

אחד מתחומי המשפט שעשו התקדמות עצומה בעשרים השנים האחרונות במדינת ישראל, הוא תחום הרשלנות הרפואית. התפתחות מדע הרפואה והתפתחות מדע המשפט, חברו לעליית כוחן של התקשורת ושל הרשתות החברתיות, שגרמו לעלייה במודעות הציבור לנושא הרשלנות הרפואית, ולזכות הציבור לדעת, להבין ולהשתתף בהליך קבלת ההחלטות הרפואיות הנוגעות לגופו ולנפשו של כל אחד מאיתנו.

עו"ד אביחי דר ו10/07/2018

(צילום: Pixabay)

חלפו הימים בהם הרופא היה נחשב ה"יודע כל", ולחולה לא נותר אלא לומר "הן" לכל פעולה, ולא לשאול דבר בסיומה של כל פעולה. טעות רפואית איננה גזירת גורל ולרופאים לא קיימת יותר חסינות אוטומטית בכל מקרה של טעות או סיבוך שבאמצעים סבירים ניתן היה למנוע אותם.

זו בעצם ההגדרה של רשלנות רפואית- מעשה או מחדל בלתי סבירים מצד המטפל הרפואי, שמטפל סביר לא היה עושה, ושבאמצעים סבירים ומקובלים ניתן היה למנוע.

הרשלנות הרפואית עלולה להתרחש בכל אחת מתחנות הטיפול הרפואי- החל בהחלטה על הפרוצדורה הרפואית וההכנה לה, עבור בפעולה הרפואית עצמה, וכלה במעקב לאחר ביצוע הפעולה.

לא אחת אנו, כעורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית, נתקלים במקרים בהם המטופל הנפגע, או בני משפחתו של הנפגע (במקרה שבו חס וחלילה מת), מבקשים מאיתנו לבדוק היתכנותה של תביעת רשלנות רפואית, בשביל "השקט הנפשי" שלהם, לאו דווקא בשביל פיצוי, כדי לדעת בינם לבין עצמם שעשו הכול ובזמן לבדוק את כל האפשרויות, ושזכו להסבר אמיתי מה גרם לסיבוך הרפואי. שכן בהקשר זה, חשוב לציין שני דברים:

ראשית, המערכת הרפואית בישראל עושה ככל שביכולתה להסתיר מהנפגע מה הייתה הסיבה האמיתית לקרות הנזק שנגרם לו. אין קץ לדוגמאות שאנו יכולים להביא לכך. בכל בית חולים בישראל קיימת מחלקה מיוחדת בשם "מחלקת ניהול סיכונים", שמתפקידה לנהל מבחינה משפטית כל מקרה שבו מתרחש סיבוך רפואי, אם זה באמצעות הדרכת הצוות מה לומר ומה לא לומר למשפחה, מה לרשום אפילו בסיכום האשפוז, איזה חלק מהתיקים הרפואיים אפשר להעביר למשפחה ואיזה חלק כדאי "להצניע".

שנית, הזכות לתבוע תביעת רשלנות רפואית מתיישנת, באופן עקרוני, בתום שבע שנים ממועד האירוע. גם אם חלף יום אחד מתום מועד ההתיישנות- לא ניתן יהיה יותר לתבוע. קיימים לכך מספר חריגים, כמו למשל במקרה שבו לא נתגלה הנזק ביום שאירע, או במקרה של קטינים שבעניינם הזכות מתיישנת בתום 7 שנים מהגיעם לגיל 18 (כלומר בגיל 25). מקרים של "הולדה בעוולה" (תביעות בגין אי גילוי מומים ביילוד במהלך ההריון) הם מורכבים אף יותר לעניין זה. לפיכך, חשוב לפנות להתייעצות עם עורך דין לרשלנות רפואית, שיוכל כמובן לתת מענה גם לסוגיית מועד התיישנות התביעה.  

ההתייעצות עם עורך דין לרשלנות רפואית בסמיכות ככל האפשר למועד האירוע ולא לקראת תום תקופת ההתיישנות, חשובה מכמה סיבות: ראשית, לא כל האירועים במהלך הטיפול הרפואי נרשמים בתיק הרפואי וקיימת חשיבות להיפגש ולהעלות את הדברים שזוכרים המטופל ו/או בני משפחתו על הכתב, כאשר הם עדיין טריים ובסמוך לאירוע. שנית, המוסדות הרפואיים, למרבה הצער, עושים כל שביכולתם "לארגן" את הרשומות הרפואיות ואת קו ההגנה שלהם ככל שחולף הזמן. דרישת התיקים מהם במהירות ובטרם עברו "סידור וארגון מחדש" עשויה להקל על מהלך התביעה בהמשך. שלישית, הליך הכנת תביעת רשלנות רפואית הוא ארוך, ולוקח כמה חודשים עד שנה. הוא מתחיל באיסוף וסיכום התיקים הרפואיים, ממשיך בהתייעצות עם רופאים וכתיבת חוות דעת מתאימה שתצורף לתביעה, ומסתיים בניסוח כתב התביעה. פנייה לעורך דין בסמוך מדי למועד ההתיישנות, עלולה להקשות מאוד ואף למנוע לחלוטין אפשרות להכנת תביעת רשלנות רפואית מבוססת כראוי.

אז מה לעשות במקרה שבו אתם חושדים כי נפגעתם מרשלנות רפואית?

כאמור, בשל מדיניות אי-הגילוי מצד המוסדות הרפואיים, המלצתנו היא לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, בכל מקרה של סיבוך רפואי שגרם לכם לנזק לצמיתות.

עד להתייעצות עם עורך הדין, חשוב בינתיים לשאול את כל השאלות את הצוות הרפואי, ובמידת הצורך אף לבקש פגישה מסודרת עם הרופא המטפל ו/או עם בכירי המחלקה המטפלת. חשוב גם להקליט את הנאמר בשיחה בין הצדדים (הקלטה המותרת על פי החוק הקיים במדינת ישראל), למקרה שבהמשך ההליך המשפטי יתכחשו הרופאים לתוכן השיחה. באחד המקרים שבהם ייצגנו הורי פעוט שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, הם נהגו בדיוק על פי עצתנו זו. במהלך השיחה, בכירי בית החולים התוודו ואף התנצלו על הטעות הרפואית שגרמה למות הפעוט, אך עם תחילת ההליך המשפטי, לא היסס בית החולים להכחיש את כל טענות המשפחה בכתב הגנתו. חשפנו מיד את תוכן הקלטת, מה שגרם לנטילת אחריות מצידו של בית החולים ולהסדר פיצוי מהיר שחסך מן המשפחה האבלה שנים ארוכות של הידיינות בבתי המשפט.

חשוב גם להעלות על הכתב, סמוך ככל האפשר למועד האירוע ועוד לפני הפגישה עם עורך הדין, את האירועים יום-יום כפי שהמטופל ובני משפחתו זוכרים אותם. לזיכרון האנושי ישנן כמובן מגבלות, ואין לדעת איזה פרט שהועלה על הכתב, יוכל לשמש בהמשך את עורכי הדין בהרכבת הפאזל של התביעה.

החל מפגישת ההתייעצות עם עורך הדין ואילך, עובר התיק כולו לניהולו ולטיפולו של עורך הדין. הצעד הראשון מצד עורך הדין הוא פנייה למוסדות הרפואיים לצורך איסוף התיקים הרפואיים הרלבנטיים המלאים. גם אם חלק מן החומר הרפואי, כגון סיכום אשפוז, נמסר למשפחה, כמעט תמיד לא יהיה זה מלוא התיק הרפואי ותידרשנה השלמות. רק עורך דין מנוסה ברשלנות רפואית יידע גם לזהות האם ואלו חלקים מן התיק הרפואי חסרים ולא נמסרו ע"י המוסד הרפואי. למעשה, כמעט תמיד נדרשים מספר "סבבים" של פניות מצד עורך הדין למוסד הרפואי, אשר עובד ב"שיטת מצליח", ומעביר את החומר טיפין-טיפין, בתקווה שלא יתגלו חלקים שהוא מעדיף שיישארו אצלו.

לאחר איסוף וסיכום החומר על ידי עורך הדין, פונה הוא להתייעצות עם מומחה מהתחום הרפואי הרלבנטי. בחירת המומחה היא אולי השלב החשוב ביותר בתביעה. קיימת חשיבות עליונה לבחירת רופא עם המומחיות המתאימה ביותר למקרה, בעל שם וניסיון הן בתחומו והן בהופעה בבתי משפט ובכתיבת חוות דעת רפואיות לבית משפט, ובעל היכרות ויחסי אמון אישיים עם עורך הדין המטפל. בחוות הדעת הרפואית (שחובה על פי דין בישראל לצרפה לכל תביעת רשלנות רפואית, אחרת התביעה תימחק על הסף) מציג המומחה את ההסברים הרפואיים תוך שימוש באסמכתאות ממדע הרפואה, אך גם תוך הכוונת בית המשפט לנקודות שיאפשרו לבית המשפט בסופו של יום להטיל על המוסד הרפואי הנתבע חבות משפטית בגין רשלנות רפואית כהגדרתה בחוק ובפסיקה.

לאחר סיום הכנת חוות הדעת, ניתן לנסח את כתב התביעה, המשמש כבסיס לכל ההליך המשפטי. כתב התביעה מתחלק לשני חלקים עיקריים: ניסוח טענות התובע לעניין האחריות של המוסד הרפואי, במלים אחרות מדוע יש לקבוע שהתרחשה רשלנות רפואית, וניסוח טענות התובע לעניין הנזק שנגרם לו, קרי מה גובה נכותו, מהם צרכיו, ומהו הפיצוי המגיע לו בגין הרשלנות הרפואית. הפיצוי ברשלנות רפואית מורכב ממספר ראשי נזק עיקריים: הפסדי השתכרות ואובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות (על טיפולים ואביזרים רפואיים וכד') בגין הנזק, הוצאות עזרה וסיעוד במקרי נכות קשים ופיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו לנפגע.

לאחר הגשת התביעה, עוברת בערך כשנה נוספת עד אשר המוסד הרפואי מגיש כתב הגנה וחוות דעת מטעמו. לאחר סיומם של הליכים מקדמיים שונים, מופנים הצדדים להליכי פשרה או גישור, שברוב המקרים מסתיימים בהצלחה, כאשר כל צד "קונה" לעצמו את הסיכון שבקבלת או שבדחיית התביעה כולה. באם לא מגיעים להסכמות, אין מנוס מניהול מלא של התיק בבית המשפט, הכולל הגשת תצהירי עדות, חקירות עדים וסיכומים. גם לאחר שניתן פסק דין ברשלנות רפואית, הצד המפסיד זכאי כמובן לערער עליו לערכאה גבוהה יותר, כך שבסופו של דבר עשוי כל ההליך להימשך שנים ארוכות. זו עוד סיבה מדוע אם הינכם חוששים כי נפגעתם מרשלנות רפואית, אל לכם "לישון על זכויותיכם". ככל שהבירור יהיה מהיר יותר, כך גם הפיצוי, במקרה המתאים, יגיע מהר יותר.

 

כותב המאמר- עורך דין אביחי דר

ג. נסים - א. דר- עורכי דין רשלנות רפואית

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49