נעמה בן גיגי

נעמה בן גיגי בת 30 נשואה +2. אשת חינוך, עובדת במרכז משמעו"ת בקרית מוצקין. גרה בקרית מוצקין, וחולמת להקים ישוב בקריון.

 

695 גרם זה לא רק בקבוק קטשופ

47 ימים ועשרות תפילות ומאבק עיקש עם אלוהים חלפו עד שאחזה נעמה בן גיגי בבנה, מלאכי חיים לראשונה, לאחר 115 ימים הם כבר היו בבית. בגיל חמישה חודשים נערכה ברית חגיגית והיום היא חוגגת לו שנה ומודה לאלוהים על המתנה שקיבלה.

נעמה בן גיגי ו07/09/2009

פג.אילוסטרציה (צילום: United States Agency for International Development)

מלאכי חיים (צילום: נעמה בן גיגי)

כשאומרים 695 גר' חושבים על קצת יותר מחצי קילו סוכר. כשאומרים 695 גר' מדמיינים בקבוק קטשופ. כשאני חושבת 695 גר' אני חושבת על הבן שלי. שביום חמישי  ימלאו לו שנה וזה היה משקל הלידה שלו.

תסתכלו על כף היד שלכם, עכשו תסתכלו עליה שוב. הבן שלי היה הרבה יותר קטן ממנה.

כל הדרך לפגייה, הייתי מתוחה ונרגשת. ביקשתי שיספרו לי עליו. שיתארו לי אותו, ולמי הוא דומה?
נפגשנו, חצי יממה לאחר שנולד. הוא מחובר למכונת הנשמה. ואני שמזמן שכחתי לנשום הייתי בטוחה רק בדבר אחד, ילד שרוצה לחיות-יחייה! והוא מושלם.

את זה, כבר צעקתי.  רק רציתי לחבק אותו ולנשק אותו, ולעטוף אותו. ולהגיד לו, תינוקי, אל תדאג יהיה לך טוב אצלנו. נדאג לך ונאהב אותך, כמה נאהב... בבקשה... רק תחייה.  

עברו הימים - ימים קשים מאד. של מצב בין שמיים לארץ.
אבל אני ידעתי  והאמנתי ולא הפסקתי להתפלל שיהיה טוב. כל פעם, כאשר המצב הדרדר הרמתי את הראש, וראיתי את הנקודה העמומה הזו, וידעתי שיהיה טוב.

גם אם זה אומר שכל היום וכל הלילה אני צריכה להיות בפגייה.
ה-695 גר' הללו שהפכו לאט לאט  ל-800 גר ול-900 נתנו לי באופן פרדוקסלי כח ואני נתתי להם.
 הימים הפכו לשבועות והמצב הפך מקשה ולא יציב ליציב אך קשה מאד. חודש נוסף חלף והמצב נותר יציב וקשה.

 רק אחרי 47 ימים זכיתי לצ'ופר ממנו נהנים רק וותיקי ההורים בפגייה:להחזיק את הילד שלי, למרות שהוא (עדיין) מחובר למכונת הנשמה.

אין מילים לתאר את אושרה של אמא. שמחזיקה את הבן שלה סוף סוף.
פתאום התינוק הזה הופך משהו למוחשי וערסולו בזרועותיי ל-''סם של החיים'' ולצורך, שמאוחר יותר הבנתי שהוא לא רק צורך שלי, אלא גם צורך שלו.

חודשיים מאורח יורת התרחש לפתע הנס והמענה לכל התפילה והתקווה. הקטן החליט שמספיק לו, ופשוט שלף את צינור ההנשמה מהפה. ואמר אני נושם לבד.

שלושה חודשים נוספים חלפו והילד, גדל, עולה במשקל ואוכל לבד ואחרי 115 ימים קשים הגיע הרגע הכי משמח בחיים לוקחים את "התינוק" הביתה, אנחנו חוזרים סוף סוף הביתה.

עברו חמישה חודשים מהיום שהתינוק נולד וזכינו גם להכניסו סוף סוף סוף בבריתו של אברהם אבינו. ילד בן חמישה חודשים שנראה כאלו נולד לפני שמונה ימים. ופתאום הוא כבר לא התינוק, או המתוק, או החמוד. פתאום אתה "מלאכי חיים".

אין יום, שאני לא מודה לקב"ה על הזכות שנפלה בחלקי להיות אמו של מלאכי- חיים.
אין יום שאני לא מודה לקב"ה שהראה לי את הדרך אליו גם אם בדרך הקשה, החזיר לי האמונה. והראה לי את הכח שבתפילה. ולימד אותי עד כמה תפילה של אמא שמגיע מעמקי הנשמה על הילדים שלה, היא רצויה ומתקבלת.

אנחנו מבקשים על פרנסה ועל דירה נאה ושכנים טובים ובריאות אבל יש כאלה שלפעמים צריכים לריב עם אלוהים על הילדים. אני הייתי מאלו, אבל הקרב היה שווה.

בכל יום שעובר מלאכי מתפתח בצורה מפתיעה ומרגשת.

איזה חיוך, איזה צחוק משגע.

עדיין לא נרגעתי מהיום בו התחיל בהפתעה גמורה לזחול, (אחריי למטבח) ופתאום הוא התיישב ונעמד.

ומי יודע? עד מחר, עוד מעט, הוא ירוץ אליי ויחבק אותי...

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. מרגש ויפה אין כמו כוחות של אמא
    (07/09/2009)
  2. 695 גרם זה לא רק בקבוק קטשופ
    (07/09/2009)
    זכיתי להיות בברית של מלאכי חיים והוא באמת מלאך אמיתי, ומתוק ומיוחד פשוט נס, אכן מתנה מהבורא יתברך אבל לא מעט בזכות האמא אדמה שהוא זכה לה. יישר כח
  3. מקסים ומרגש!
    (07/09/2009)
    יום הולדת שמח למלאכי :)
  4. פגיגי כבוד!!!
    (07/09/2009)
  5. מרגש..
    (07/09/2009)
    כיף נורא לקרוא דברים משמחים ומרגשים במצב בו אנו נתונים כיום,כתיבה מאוד יפה ומרגשת ולהורים שתגדלו אותו בנחת והרבה בריאות..
  6. וואו. מרגש כ"כ
    (07/09/2009)
    כמה עוצמות וכוחות נפש צריך בשביל להתמודד ולנו זה נראה טריויאלי לקחת את התינוק מהבית חולים כמה ימים אחרי שנולד.. שיהיה לו יומולדת שמח ושנים ארוכות ובריאות
  7. תגובה
    (07/09/2009)
    מקסים ומרגש!
  8. אני מנגבת את הדמעות מהפנים...
    (07/09/2009)
    כל כך מרגש, את אמא מדהימה
  9. כתבה מרגשת
    (07/09/2009)
    רק בריאות ואושר!
  10. kol hakavod
    (07/09/2009)
    you are an inspiration to young mothers! shkoyach!!
  11. ברוך ה'
    (07/09/2009)
    נעמה מתוקה! חזקי ואימצי, אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם הרבה בריאות לכולם והרבה ילדים שיבואו בעז"ה בקלות
  12. בסדר
    (07/09/2009)
    איזה חמוד אבל למה תמונה בלי בגדים
  13. הרבה בריאות
    (07/09/2009)
    שמחה אושר ובצלחה בכל. שום דבר אינו במקרה, וידו של האל בכל. נעמה, מי ייתן ותזכי לעוד ילדים נהדרים כמו מלאכי חיים. מזל טוב. יונית
  14. נעמה, הכתיבה שלך פשוט מעולה!!!
    (07/09/2009)
    את מצליחה להעביר תחושות ורגשות דרך הכתיבה שלך בצורה ייחודית שהרבה כותבים היו רוצים שתהיה להם.. דווקא בתור מישהו שמכיר את הסיפור והתרגש לקרוא אותו שוב זה מראה על הגדולה שבכתיבה שלך כל הכבוד!!! מזל טוב למלאכי חיים:)
  15. אוהבים אותך פגיגי!!!!!
    (07/09/2009)
    מזל טוב מכל הלב לתינוק הקטן שכבר לפני גיל שנה הספיק להוכיח לכולנו שאין דבר העומד בפני הרצון, גם כשלא מבינים מה זה רצון, אבל מרגישים אותו חזק.... שתמיד תהיה מאושר ובריא. נולדת להורים מופלאים.
  16. אין על מלאכיקוש בעולם!!!
    (07/09/2009)
    וכמובן אין גם על אמא שלו שבזכות ההשקעה הרבה שלה הוא גדל, התפתח והפך לילד מהמם, חייכן ופיקח!
  17. שיעור באמונה
    (07/09/2009)
    נעמה ודביר היקרים! אתם זכיתם לנס אבל אני וכל שאר הסובבים אתכם זכינו לשיעור באמונה ובטחון בהשם. אתם מדהימים ותמשיכו להיות כאלה
  18. תרוו נחת
    (07/09/2009)
    תזכו לראות בחופתו
  19. מרגשת אחת!
    (07/09/2009)
    מז"ט למלאכי חיים. תהנו ממנו!
  20. מזל טוב למלאכי חיים ולהורים המאושרים
    (07/09/2009)
    גם בני נולד פג והיינו יחד בפגיה אתם הורים מקסימים עם חום ואהבה הקטנים גדלים שתזכו לנחת ובריאות
  21. מלאכי חיים
    (07/09/2009)
    לא עין ימין וגם לא שמאל נשארו יבשות. (למרות שאני מכירה את הסיפור...) רק שמחה. יעל
  22. קטשופ
    (07/09/2009)
    לא עין ימין וגם לא שמאל נשארו יבשות. שנה טובה . רק שמחות ובריאות.
  23. כ"כ מרגשת!
    (07/09/2009)
  24. הנסיך הקטן
    (07/09/2009)
    מרגש ביותר , כל מילה מיותרת. אתם הורים מדהימים , אפשר רק ללמוד ממכם.
  25. התפנה מגרש
    (08/09/2009)
    לרציניים בלבד, התפנה מגרש, בישוב המתפתח הקריון...
  26. נעמה את מדהימה
    (08/09/2009)
    אפילו לא ידעתי שעברת את כל זה... ועכשיו שאני יודעת אני פשוט מורידה את הכובע על איך שזה חיזק ולא שבר אותך!!!
  27. מזל-טוב!!! עכשיו...
    (08/09/2009)
    תעשה מחיר ל4 המינים
  28. נעמה יקירתי, גרמתי לי פשוט לבכות!
    (08/09/2009)
  29. מרגש מאד מאד
    (08/09/2009)
    נעמה,את כותבת מקסים,ושתרוו ממלאכי המתוק רק נחת ובריאות
  30. מלאכי-חיים. כמה חיים אתה מעניק.
    (09/09/2009)
    איזה כיף לקרוא כתבה עם התחלה מזהירה וסוף טוב אפילו טוב מאוד. מזל טוב למלאכי- תמשיכי לעדכן אותנו בהתפתחויות שלו דרך הכתיבה המרגשת והטובה שלך.
  31. מהמם
    (09/09/2009)
    דברייך נועים ללב ומי כמוני יודע מה עברת ,אין לי ספק שהייתם חזקים מאוד,ואמיצים מי יתן שתדעו רק בריאות,ולמלאכי תמשיך להיות שובב ותשגע לאמא ולאבא את השכל כל היום וכמובן כל הלילה
  32. וואו
    (10/09/2009)
    מהיכרות עם הסיפור אין מילים... מאחלת הרבה שנים של בריאות ושמחה......
  33. ריגשת
    (13/09/2009)
    ילדים יודעים בדיוק איפה ואצל מי הם צריכים להיוולד. הכתבה מרגשת גם בסיפור המיוחד שלה וגם באופן שהיא מוגשת וכתובה. ילדים הם ההזמדנות שלנו, דרכם ובאמצעותם אני יכולים להוציא מאתנו את הטוב ביותר. הפכתי להיות קוראת קבועה, נלהבת וסקרנית שלך.
  34. מדהימה כתמיד!
    (26/09/2009)
    והיום ממש ריגשת אותי עד דמעות...אוהבת אותך!!! ובאמת מגיע לכם...
  35. נעמה!
    (30/09/2009)
    פשוט מרגש!!
יום ו', כ' טבת התש"פ 17.01.2020
פרשת שמות
כניסה: 16:19 | יציאה: 17:50
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<ינואר, 2020>
אבגדהוש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS