חשיבותו של מוטיב ההליכה אצל אברהם אבינו (ובמקרא)

רבים מאיתנו מודעים לעובדה שכאשר מדברים, קרואים או כותבים את השורש ה.ל.ך. מתכוונים לפירוש הפשוט שעיקרו: צעידה ועזיבת מקום אחד למקום אחר. במאמרו השבועי על פרשת השבוע, ד"ר מוטי גולן מסב את תשומת ליבנו לפאן נוסף וחשוב בהסבר השורש ה.ל.ך.

ד''ר מוטי גולן ו03/11/2011

מוטיב ההליכה.אילוסטרציה (צילום: באדיבות ועד מתיישבי שומרון)

מוטיב ההליכה הכתוב אצל אברהם אבינו כמו גם בשאר המקורות המקראיים כמו גם בהלך השקפת העולם והמחשבה היהודית לדורותיה הוא מוטיב מרכזי וחשוב ביותר. השורש ה.ל.ך לנגזרותיו השונות מופיע במקרא למעלה מ-1500 פעמים (!) כשברוב המקראות הוא בא במשמעות פשוטה, במשמעות של צעידה ומעבר רגלי ממקום למקום. ואף על פי כן, בחלק מן המקורות המקראיים, בבואנו לבחון מהי משמעותו בהקשר שבו הוא מופיע, אין כל ספק שאינו בא במשמעות פשטנית, אלא ישנו עניין וצורך למעיינים וללומדים "חדור והעמק" בפרשנות המילה הטכסטואלית הנגזרת והקשורה לשורש הלזה. יש עניין וצורך בהבנה נוספת מעין "קומה שנייה של ההבנה" [מדרש גם]. כתוצאה מכך, הסתכלותנו ולימוד לקחי ומוסרי ההשכל הלימודים, הערכיים, התורניים, הרוחניים והאמוניים יהיו באופן ובגון שונה. כמו למשל: הבנת המילה "ויתהלך" המופיעה בהקשר לחנוך: "ויתהלך חנוך את האלוהים..." [בראשית ה', כ"ב וכ"ד] לעומת אותה מילה המופיעה בהקשר ליואב: "ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל" [דברי הימים א' כ"א, ד'] תהיה שונה. ואכמ"ל.

וגם אומנה, פרשת השבוע, פרשת "לך לך" פותחת ביחידת תשעה פסוקים ומיוחדותה שגם היא פותחת וחותמת בשורש ה.ל.ך. שורש זה חוזר על עצמו 5 פעמים (!), בצורות שונות כעניין שנאמר: "ויאמר י-ה-ו-ה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך...וילך אברם...וילך איתו לוט...ויצאו ללכת ארצה כנען...ויסע אברם הלוך ונוסע הנגבה". דבר זה מלמדנו שמוטיב ההליכה הוא המוטיב העיקרי והמרכזי להבנת הטכסט המקראי הלזה, כלומר: השורש ה.ל.ך. משמש כ"מוטיב מנחה" להבנה ולחשיבת עומק ואינו בא רק לספר את "הסיפור הפשוט" של צעידתו של אברהם (ושל משפחתו) והמעבר הרגלי שלו ממקום למקום, נשאלת השאלה: מה התורה באה ללמדנו "בקומה השנייה של ההבנה" בכך שהיא משתמשת בשורש ה.ל.ך כמוטיב מרכזי? האם מכאן יש ללמוד על אברהם אבינו ואישיותו כ"מייסדה ואביה של האומה היהודית לדורותיה" [ראה מאמרי מן השבוע שעבר, גיליון מס' 290 לפרשת "נח": "מדוע לא זכה תרח לתהילת עולם"]? האם ישנם וקיימים מסרים כלשהם לבניו ולצאצאיו "עד סוף כל הדורות"?!

ונראה לנו לקבוע שאכן כך הם פני הדברים [=דיבורים. ודו"ק]. עצם השימוש בשורש ה.ל.ך והחזרה עליו מספר פעמים באים ללמדנו שהליכתו של אברהם שאין הכוונה ל"הליכה פיזית" גרידא, אלא, ואולי בעיקר, כוונת התורה ל"הליכה רוחנית". אשר על כן, הליכה מעין זו יכולה לשמש "מודל לחיקוי", לשעתה ולדורות. בהליכה זו יש כוון והכוונה עמוקים ורחבי היקף של עוצמות תורניות, רוחניות, ערכיות ואמוניות והיא מחזקת ומתחזקת את הברית שבין אברהם וקונו, וממילא בין צאצאיו ובין אביהם שבשמיים, בבחינת: "כי ידעתיו. למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו (את) דרך י-ה-ו-ה לעשות...למען הביא י-ה-ו-ה על אברהם את אשר דיבר עליו" [בראשית י"ח, י"ט].

"הליכתו זו של אברהם אבינו תהיה בעתיד מעין 'קופי' ושיכפול להליכתו של משה רבנו" [מדרש גם] היות ומתקיימים בשתי ההליכות אלמנטים ויסודות משותפים של מסירות נפש, "נשמה יתרה" למען כלל ישראל, ויתור על הרצון האישי, העכשווי ואמונה צרופה בציווייו של האל...ולא משנה "מה המחיר שאמורים וצריכים לשלם". הליכה אשר כזו "היא ביצוע נאות, חיובי ומושלם של רצון האל האולטימטיבי" [מדרש גם]. לא בכדי, ציינו כבר באחד מן המאמרים הקודמים שתורתנו הקדושה "פתחה" את החומש הראשון שהוא ספר בראשית במוטיב הליכה, שנאמר: "לך לך" [=בתחילת הפרשה השלישית, פרשת "לך לך", מתחילתה של התורה] ו"חתמה" את החומש האחרון שהוא ספר דברים במוטיב הליכה, שנאמר: וילך משה" [=בתחילת הפרשה השלישית, פרשת "וילך", בסופה של התורה]. ללכת, פירושו לצעוד קדימה!. ללכת פירושו "לתפוס כוון" נכון, יציב ועקבי בעבודת ה': למען עצמך, ביתך, משפחתך ולמען עם ישראל כולו...ויפים הם דברי ידי"ן המלומד, הרב יובל כהן הי"ו, רבה של "האולפנית הגדולה בישראל" [=אולפנית ישורון פ"ת] שכתב במאמרו [גם בשמם של הרמב"ם, הספורנו ואחרים]: מהלכיו ומסעותיו של אברהם אבינו לא נבעו (רק) משיקולים גיאוגרפיים, אם בכלל. השיקול המרכזי במהלכיו ומסעותיו היה השיקול החינוכי-רוחני, זה שבעצם הוביל אותו לאורך כל דרכו כמקדש שם שמיים ועושה נפשות. הוא מסוגל לחדור לנפשו של כל אחד (מאיתנו) ולגרום לו לחולל במו ידיו, במו עצמו תהליך רוחני, אישי...אברהם הלך תמיד מצפון לדרום ולהיפך ומעולם לא "טס למזרח"...הוא משאיר אחריו שובל הגיוני מעין "תחנות בדרך" ומי מתלמידיו שירצה ללכת בעקבותיו, ימצאם במהרה...אברהם אינו מסתפק בהשקפת עולם סדורה ובמשנה רוחנית ברורה, אלא מכין עבור תלמידיו מפות של ועם "סימון שבילים" ברור ומהוקצע... אברהם אבינו מתמקד במוקדי השפעה מרכזיים ולא מניח לתלמידיו לפקשש וליפול אלא למצוא בכל מקום נקודות להתעצמות...

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.
יום ג', כ"ג שבט התש"פ 18.02.2020
פרשת משפטים
כניסה: 16:50 | יציאה: 18:21
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<פברואר, 2020>
אבגדהוש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS